|
|
עמוד:19
גיליון 99 19 כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 בשבע חזיתות ב - 1964 שקיים עדיין הליקוי היסודי באופיו של האדם הערבי, חוסר יכולת למצות את אמצעי הלחימה, חוסר יוזמה, יכולת מוגבלת לפעולות בלתי סטנדרטיות במסגרת בלתי סטנדרטית, חולשת המנהיגות וחוסר דבקות בהשגת המטרה" . הלקח מכך היה, לדעתו, כי "נוכחנו עוד פעם שהערבים הם לא יוצלחים . . . " . הפתעת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987 היא דוגמה טובה לתוצאה של הערכות מוטעות שליוו את הממשל הישראלי אחרי מלחמת ששת הימים, באשר לתהליכים הפוליטיים בשטחים הכבושים, ובייחוד בגדה המערבית . בעשרים השנים שלפני כן, המצב הפוליטי בשטחים אחרי ,1967 זכה לרצף הערכות אופטימיות של הממשל הישראלי, באשר לנכונותה של ההנהגה המקומית ( המסורתית ) לשיתוף פעולה מדיני עם הממשל הישראלי החדש ( מה שנקרא אז 'האופציה הפלסטינית' ) . הדבר מצא את ביטויו הן בדיווחיו של משה ששון ( איש משרד החץ שמונה על ידי אשכול כיועץ לעניני השטחים ) והן באלה של היועץ לעניינים ערביים במפקדת יהודה ושומרון, דיווחים שהתבססו בעיקר על שיחות עם אנשי ההנהגה המסורתית של הפלסטינים בשטחים . אלה נגדו לעיתים את הערכות 'מדור מחקר - ממשל' של מודיעין פיקוד המרכז בראשו עמדתי, שתפקידו היה לחקור את המצב הפוליטי בגדה המערבית, בעיקר על בסיס חומר מודיעיני . המדור הוקם לפי בקשתו של אלוף הפיקוד, עוזי נרקיס, במטרה לספק לו סיכומים מודיעיניים כמו במחלקת מחקר, להבדיל מדיווחי היועץ לענינים ערביים במפקדת יהודה ושומרון, שהתמקדו בהלכי רוח בקרב האוכלוסיה הפלסטינית, והתבססו על שיחות עם נכבדים . ההערכות האופטימיות של גורמי הממשל התחזקו על רקע תוצאות הבחירות המוניציפליות בגדה המערבית בשנת ,1972 והובילו את מפקדת יהודה ושומרון, כולל היועץ לענינים ערביים, להמליץ על עריכת בחירות נוספות לעיריות ב - 1976 . תוצאותיהן הפתיעו את הממשל הישראלי : כאשר למועצות העיריות נבחרו גורמים לאומניים, ששמו קץ למעמד ולהשפעה המועטה שהייתה להנהגה המסורתית . כך, הוכח כבר אז כי התפיסה ששררה בקרב ההנהגה הביטחונית הישראלית, לרבות בקרב יועציה, לפיה שיפור במצב הכלכלי של האוכלוסייה המקומית יבטיח ירידה בלהט הלאומני שלה לפעול נגד הכיבוש, היתה שגויה ולא מילאה את ציפיות הממשל הישראלי . הרדיקליזציה בפעילות ההנהגה הפלסטינית המקומית הייתה תמיד בעלייה, הן באמצעים והן בהתארגנויות למטרות פח"ע . נדמה כי גופי ההערכה הישראליים, כולל אמ"ן - מחקר, נמנעו לעיתים מהעברת הערכות שסתרו את העמדה של הצמרת המדינית, ובפרט של ראשת הממשלה גולדה מאיר . למרות הסימנים הברורים שהעידו על קיומה או התפתחותה של תנועה לאומית פלסטינית, ההתייחסות של המערכת לארגוני הפדאיון הייתה כאל ארגונים צבאיים, שעם דיכויָם ייעלמו, ויחד איתם תיעלם, או לפחות תיחלש, ההתעוררות הלאומית . ההתייחסות בהערכות המודיעין הייתה סטטיסטית ( לפי מספר הפיגועים ) , מבלי לציין או להזכיר קיומה של תנועה לאומית או תנועה עממית . גישה זו קיבלה חיזוק בעקבות "ספטמבר השחור" ( 1970 ) בירדן, כאשר הרוח הכללית הייתה שאש"ף עומד בפני פירוק . התפיסה הבסיסית בצמרת הביטחונית בנוגע לארגוני הפדאיון הייתה : "כמה דיוויזיות יש להם ? " יחס זה השתלב בהלכי הרוח בקרב מערכת הביטחון - הס מלהזכיר עם פלסטיני או תנועה לאומית פלסטינית : ברוח דברי גולדה מאיר כמובן . . . על רקע רצח ראש ממשלת ירדן וצפי אל - תל ב - 28 בנובמבר 1971 על ידי ארבעה צעירים פלסטינים חברי ארגון פת"ח ( ספטמבר השחור ) , כתבתי ביולי 1972 סקירת מודיעין תחת הכותרת : "עלייתו של דור צעירים קיצוני בקרב ארגוני המחבלים" . בסקירה תוארו מאפייניו של דור זה . נכתב בה כי היא נועדה 'להציג את הופעתו בצורה החריפה ביותר של דור חדש של פלסטינים צעירים בעלי דחפים לאומניים עמוקים וחזקים המניעים אותם לבצע מעשי רצח תוך העזה הגובלת בהתאבדות . ' לשכת רמ'ח מחקר אליה נשלחה הסקירה לאישור הפצתה לא אישרה זאת . קצין בכיר בלשכת הרמ'ח החזירה לראש ענף הפלסטינים בנימוק " איך אפשר להראות אותה לגולדה" . אכן היא לא הופצה . ביטוי מאלף להערכות המודיעיניות השגויות יש לראות באינתיפאדה הראשונה שפרצה בדצמבר 1987 ונמשכה כמה שנים . פריצתה הייתה הפתעה מוחלטת לכלל קהילת המודיעין ולשב"כ במיוחד, ארוע טראומטי ואולי מכונן בעבודת קהילת המודיעין על שלוחותיה . הניסיון לקשור את פרוץ האינתיפאדה לאירועים שהתרחשו סמוך לפריצתה או לקשור אותה ב"גורמים משניים", כמו 'האכזבות הקשות של הפלסטינים מתוצאות הפסגה הערבית בעמאן בנובמבר 7891', לא עמד במבחן המציאות . נוכח הסברים אלה, ניתן להבין מדוע הופתעו גורמי מודיעין ואנשי הממשל הישראלי בשטחים ממועד פריצתה של האינתיפאדה, מעוצמתה ומעצם התמשכותה, כי הרי קודם תחילתה הם העריכו כי "צפוי המשך של מה מחסום צבאי ביהודה ושומרון במהלך האינתיפאדה הראשונה . צילום : דובר צה"ל הערכת קהילת המודיעין בראשית האינתיפאדה הראשונה : "סיבוב נוסף של מהומות שניתן לדכא אותן, והסדר יחזור לקדמותו" בהערכת אמ"ן מחקר מ - 31 במארס 1965 תואר פת"ח כך : "ארגון קיקיוני שייעלם כפי שנעלמו ארגונים פלסטיניים אחרים"
|
|