יחידה 504 ב"עופרת יצוקה" - בראי הכשל המודיעיני של ה-7.10

עמוד:61

גיליון 99 61 בשבע חזיתות כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 ערב האסון בהיבט ההתרעתי, וגורם מסייע חשוב בהכנת המתקפה עם תחילת התמרון . ישנן דוגמאות רבות בהן המודיעין של היחידה הביא מענה לאתגר הצי"חים האסטרטגיים, ובוודאי מודיעין משלים למידעים המתקבלים מסוכנויות איסוף אחרות, בתחומי הסיגינט, הסייבר והוויזינט, ובכך לסייע בהתווית התמונה המודיעינית גם בהקשרים אלה . ריבוי רובדי הכיסוי המודיעיני על ידי גופים מתוקף היכרותם את השטח ואת החומר המודיעיני העדכני . פעילות היחידה באותה תקופה זכתה להערכה רבה : לפני "עופרת יצוקה" קיבלה היחידה בתחילת 2008 פרס יחידה מצטיינת מהרמטכ"ל . בתום הלחימה קיבלה היחידה שני פרסי הצטיינות : יחידת מילואים מצטיינת – פרס רמטכ"ל ; ופרס קמנ"ר על הצטיינות מערכית של מערך החקירות בלחימה . יציאת צה"ל מרצועת הבטחון בלבנון במאי 2000 וההתנתקות מרצועת עזה בספטמבר ,2005 יצרו מציאות חדשה, במסגרתה העשייה היומינטית אינה יכולה להתבצע בשיטות המתבססות ונשענות על נגישות ישירה למאתר, כקרש קפיצה לאיתור וגיוס סוכנים . היציאה מהמאתר חייבה את היחידה לעשות שינוי מהותי בפיתוח שיטות הפעולה . האתגר המהותי היה לשמר את יכולות היומינט הקלאסי , שהינו ה - DNA של היחידה – הערביסטיות : השפה, התרבות, המגע הישיר עם DNA,םינכוסה שנבנה לאורך עשורים מאז הקמתה, ואת אלה לשלב בשיטות עבודה חדשות . הדבר השליך לא רק על התו"ל, אלא גם על איתור כוח אדם מתאים והכשרות רלוונטיות . כמענה לאתגר זה, הוקמו ביחידה בשנים 2007 - 2009 שני בסיסים חדשים שעסקו בפיתוח שיטות חדשות שתתגברנה על הניתוק והיציאה מהמאתרים, ותאפשרנה לאתר, לגייס ולהפעיל סוכנים מול משימות היחידה בצפון ובדרום, על פי צי"ח אמ"ן והפיקודים . לצד יכולות יומינטיות אלה, הועצמו פעילויות איסופיות משותפות עם דיסציפלינות הסיגינט והוויזינט, שקיבלו את ברכת ועידוד ראמ"ן וקמנ"ר, לרבות בהקצאת המשאבים הדרושים . שת"פים אלה הביאו לתוצאות מבורכות . היחידה השכילה להמשיך לפתחם ולשכללם באופן משמעותי מאוד, והם כיום מעמודי התווך של היכולות המודיעיניות והמבצעיות שלה מול משימותיה בצפון, ובהינתן חזרת היחידה לטיפול יומינטי בזירת הרצועה - גם שם . לסיכום, יהיה זה יומרני, לא מקצועי ולא אחראי, לנסות ולהעריך מה הייתה יכולה להיות מידת ההשפעה של נוכחות יחידה 504 ערב השבעה באוקטובר, לו הפעילה יכולותיה מול רצועת עזה, בנוסף לשב"כ . אין עורערין על איכותו המקצועית היוצאת מהכלל של השרות, שגם עשה במרוצת השנים התאמות משמעותיות במענה הנדרש לפעילות צה"ל . אך זו יכולה הייתה להיות יותר מעוד שכבת הגנה מודיעינית שונים, לצרכי איסוף ומחקר, הינו הכרח בעשייה המודיעינית המורכבת . בנוסף, מזה זמן העשייה האיסופית / מחקרית נעשתה יותר מולטי - דיסציפלינרית ובכלל זה גובר העיסוק במבצעי איסוף חוצי דיסציפלינות איסופיות, מה שמחייב נוכחות יומינטית פנים - אמ"נית ברצועה לצרכי ובהכוונת אמ"ן . הכיסוי היומינטי של יחידה 504 את הרצועה, היה בעבר, לאורך עשרות שנים, בבסיס משימותיה . חזרתה אליה היא יותר ממבורכת, ואין ספק שהיא, ודאי כיחידה צבאית, תוכל לתת מענה לצרכים הייחודיים של המטכ"ל, פיקוד הדרום ואמ"ן . ובהקשר הרחב יותר, הכשלון המודיעיני המהדהד והכואב של השבעה באוקטובר מחדד את הצורך בהסתכלות רחבה ומעמיקה יותר על העשייה המודיעינית, וכן בחינה של מקום ותפקיד המודיעין בתפיסת הביטחון של ישראל . אולם, דומה שזו האחרונה אינה משקללת בצורה נכונה את חולשות ומגבלות המודיעין, בעיקר בהקשרים האסטרטגיים הרחבים, שם אנחנו מופתעים לא פעם . הצלחות המודיעין במישור האופרטיבי ( סיכולים ; התרעות טקטיות על כוונות פיגועים ) , מציבות רף גבוה ולא פעם מפתחות ציפיות מופרזות לקבלת מודיעין איכותי ומדויק גם במישור האסטרטגי . התבססות היתר על המודיעין האסטרטגי הביאה, מצידה השני של המשוואה, להתבססות חסר בתחום המבצעי, בכל הקשור למוכנות הצבאית להגנה . גם אם בעקבות השבעה באוקטובר יחולו שינויים משמעותיים בעשייה המודיעינית האיסופית והמחקרית, ראוי לבחון היטב את מקומו של המודיעין בתפיסת הבטחון הכוללת של מדינת ישראל .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר