|
|
עמוד:39
כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 גיליון 99 39 בשבע חזיתות מודעים, לא נתנו לכך ביטוי ממשי בבקרה או במדיניות . ראשית, לעתים גם הכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר אינם מספקים תוצאות העומדות באמות המידה הדרושות למלאכת המודיעין . אחד המאמצים היסודיים ביותר של כל סוכנות איסוף אלקטרונית, כולל יחידה 8200 הצה"לית, הוא האזנה לתקשורת פנימית של האויב ואיסוף מידע ממערכות מחשב . יחידות איסוף מסוג זה מתמודדות עם אתגר גדול של ברירת הבר מן התבן, מאחר ולא כל מה שנקלט בחיישנים המודיעיניים הוא בהכרח בעל ערך מודיעיני . לכן, כדי לייעל תהליכים ולהצליח לטפל בהיקפים גדולים מאוד של מידע שנאסף, משולבים בתהליך כלים טכנולוגיים . כך לדוגמה, ביחידה 8200 נעשה בשנים אלה שילוב נרחב של כלי תרגום אוטומטיים ויכולות הפיכת שמע לטקסט כתוב כדי להגדיל את היקפי ספיקת החומר . אלא שחרף ההתקדמות האדירה של השנים האחרונות, רמת הביצוע הטכנולוגית של כלים אלה רחוקה מלהיות מספקת והם אינם יכולים לשמש תחליף ראוי לעבודת פענוח אנושית . הטכנולוגיה עצמה, לפחות בשלב זה, מוגבלת מאוד בתוצריה . שנית, וזו נקודה מכרעת, ההסתמכות היתרה על טכנולוגיה הובילה לשחיקה במיומנויות היסוד של אנשי המודיעין בשלל תחומים ומקצועות . הכנסת מנועי התרגום, לדוגמה, הביאה לצניחה ביכולות המאזינים והמתרגמים . אנשי מחלקות ההאזנה הפכו ממומחים בתחום השפה, המלווים את האויב ביום - יום, חיים את שגרתו, מכירים את חייו לפניי ולפנים ואת שפתו על בוריה – למארגני "דאטה", הנתונים שנאספו אוטומטית על ידי האמצעים השונים . היכולות הטכנולוגיות שהיו אמורות לשמש לא יותר מכלי עזר למאזינים ולמתרגמים המומחים החלו אט - אט להחליף את הגורם האנושי, דבר שהתבטא גם 1 בקיצוץ תקנים ובירידה בהיקפי כוח האדם . מגמה דומה התחוללה גם בתחום האיסוף החזותי ופענוח תוצריו ביחידה 9900 וגם במחקר . אמצעי שליפה חכמים ממאגרי מידע הפכו לא פעם את התהליך המחקרי לטכנוקרטי ורדוד . כך נשחק והלך האידיאל של עבודת עומק אינטנסיבית ומאומצת בתחומים של התרעה, מחקר צבאי ואיתור מטרות . גם הכשרת החוקרים הפכה מהכשרה למחקר, להכשרה לשיטוט במרחבי המידע ושליפת מידע ממאגרים . היקפי המידע העצומים בהחלט דורשים פיתוח של יכולות ניהול, ארגון וסינון, אך אמ"ן הסיט את ההגה בצורה חדה מדי, והפך את העיסוק בתחומים אלה ללב העניין . התוצאה היא שהחוקר הממוצע מבלה כיום יותר שעות בשיטוט במרחבי המידע שמונגשים אליו מאשר בקריאה בפועל של ידיעות והפקת משמעויות מתוכן . כשמדובר במעשה הצבאי, ההשלכות של שחיקת יכולות בסיס עלולות להיות קטלניות . הארגון הצבאי ( והמודיעיני במקרה זה ) נדרש אפוא, בראש ובראשונה, להכשיר את אנשיו בצורה שתַקנֶה להם הבנה מקצועית עמוקה ומבוססת . כך יתאפשר להם לעמוד במשימותיהם גם במקרים שבהם הכלים הטכנולוגיים יוצאים מכלל שימוש או נפגעים קשות . מובן כי לא כל השקעה במיזם מבוסס טכנולוגיה היא שלילית . אדרבה, רבים מהפרויקטים שאמ"ן עסק בהם ב"עידן החדשנות" של 15 השנים האחרונות חשובים, ויש בהם פוטנציאל . אך ישנה שאלה של מינונים וסדרי עדיפויות . האם כמות המשאבים שהושקעה במיזמים הללו הייתה סבירה, או מופרזת ? מה הייתה העלות האלטרנטיבית הארגונית ? איזה משקל בסדר היום הארגוני הם תפסו בהשוואה לעיסוק במוכנות מוחשית למלחמה ? מוטב החוקר הממוצע מבלה ביום יותר שעות בשיטוט במרחבי המידע שמונגשים אליו מאשר בקריאה בפועל של ידיעות והפקת משמעויות מתוכן . היכולות הטכנולוגיות שהיו אמורות לשמש לא יותר מכלי עזר למאזינים ולמתרגמים המומחים החלו אט - אט להחליף את הגורם האנושי רמת הביצוע של כלים טכנולוגיים רחוקה מלהיות מספקת והם אינם יכולים לשמש תחליף ראוי לעבודת פיענוח אנושית
|
|