|
|
עמוד:18
כסלו תשפ"ה . דצמבר 4202גיליון 99 18 בשבע חזיתות אלה נטו לראות בתקופה זו שנים של 'תרדמת', ללא פעילות פוליטית פלסטינית עצמאית . הם ראו רק בשנת 1965 את ראשית ההתעוררות הלאומית הפלסטינית הממשית והגלויה . אך נהפוך הוא : הוכחתי שכבר בשנות ה - 50 עוצבו מרכיביה, תכניה ויעדיה של התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה . ביטויה הבולט של ההתעוררות הלאומית הפלסטינית, היה בהופעת ארגוני הפדאיון באמצע שנות ה - ,60 כשבאחד בינואר ,1965 ארגון פת"ח ביצע את פעולת החבלה הראשונה שלו במוביל הארצי . הייתה זו פעולה שסימלה את ראשיתו של תהליך ארוך של מאבק פלסטיני מזוין במדינת ישראל שנמשך עד ימינו . הרושם המתקבל הוא, שהעולם הערבי נמדד על ידי חוקרי הממסד הישראלי, וכן על ידי חוקרי אקדמיה, ב'משקפיים' ישראליים, כאשר מהלכיו ועמדותיו נותחו לעיתים בהתאם להרהורי הלב . . . בעיקר בלט הזלזול בהצהרות הערביות בדבר מחויבוּתם לבעיה הפלסטינית ולפתרונה, דהיינו - השגת הגדרה עצמית . ההנחה המקובלת הייתה שמחויבות מוצהרת זו היא מס - שפתיים לפלסטינים, שנועדה לצרכים פוליטיים פנימיים ואין לה תוקף מדיני מעשי . הממסד הישראלי על כל שלוחותיו לא השכיל להבין את הקשר הגורדי בין הסכסוך הערבי - ישראלי שפרץ אחרי מלחמת העצמאות, ובין הבעיה הלאומית הפלסטינית, שהצמיחה את התנועה הלאומית הפלסטינית החדשה . בהערכת ההתפתחויות בשני התחומים לא הצטיינו, בלשון המעטה, לא רק חוקרי קהילת המודעין, אלא גם חוקרי אקדמיה . אי - הבנה זו הייתה אחת הסיבות להפתעת מלחמת ששת הימים . במשך כל התקופה ניכר חוסר הערכה למידת המחויבות של נאצר, ולא פחות מכך של העולם הערבי, לפלסטינים ולבעיה הפלסטינית, עד שחוקרים של אמ"ן כינו את הצהרותיו של נשיא מצרים בשאלה הפלסטינית 'ריטואל' החוזר על עצמו, או מס - שפתיים לערבים ולפלסטינים . הטענה השגורה בקרב החוקרים הייתה שהנושא הפלסטיני שימש מכשיר בידי מדינות ערב לקידום האינטרסים שלהן בזירה הערבית ; וכי "רעיון החייאת הישות הפלסטינית היה צעדו הראשון להגביל את תפקידו בשחרור פלסטין" . על אי - התייחסות ממשית או התייחסות שולית של קהילת המודיעין לחקר הסוגיה הלאומית הפלסטינית, תעיד העובדה שהופעת פת"ח בינואר 1965 הייתה הפתעה למודיעין הישראלי . ידיעות על קיומו ופעילותו של הארגון הגיעו למודיעין רק שבועיים לפני הפעולה הראשונה של הארגון ב - 1 בינואר ,1965 למרות שמייסדי פת"ח החלו בפעילותם כבר ב - 1958 . אפילו העובדה שפת"ח החל לפרסם את ביטאונו, הירחון פלסטינֻֻֻֻֻנא , בביירות, באוקטובר 1959 ( התפרסם עד דצמבר 1964 ) , נעלמה מעיני קהילת המודיעין הישראלי . ברוח דברים אלה נכתב בסקירת מחלקת החקר של משרד החוץ מדצמבר 1966 על הארגונים הפלסטיניים, בין היתר : "מרבית הארגונים הפלסטיניים האלה הם ארגונים קיקיוניים שהוקמו בצורה מלאכותית ביוזמה מלמעלה" . יצוין כי בהערכת אמ"ן מחקר מ - 31 במארס 1965 תואר פת"ח כך : "ארגון קיקיוני שייעלם כפי שנעלמו ארגונים פלסטיניים אחרים שקמו אחרי המלחמה ב - 8491" . המחוייבות הערבית לפלסטינים תרמה באופן משמעותי להישגי תנועתם הלאומית ולשרידותה, למרות המשברים שפקדואותה . אך מסתבר, שגופי ההערכה של קהילת המודיעין, הפחיתו מכוחה וחשיבותה של מחוייבות זו, שהלכה והתחזקה עם החרפת הסכסוך הערבי - ישראלי . לדעתי, מתוך רצון להימנע מדיון על המשמעויות הפוליטיות של סוגיה זו בעיני מקבלי ההחלטות . בנוסף, חוקרי מודיעין והאקדמיה נטו לראות את העימותים, לרבות האלימים, בין מדינות ערב לפלסטינים, או את חוסר נכונות מדינה ערבית, כזו או אחרת, לבוא לעזרת הפלסטינים בעת משברים אליהם נקלעו, כביטויים לעמדתם האמיתית, שעה שהמחויבות הבסיסית והעקרונית נותרה יצוקה בעינה . כלומר, העימותים בין מדינות ערב עם הארגונים הפלסטיניים היו רק פן אחד של ההתייחסות הערבית לתנועה הלאומית הפלסטינית ( בשל אינטסים חיוניים של אותן מדינות ) , אך לא הפן המרכזי . אי - הבנת התהליכים שעברו על העולם הערבי בכל הקשור לסכסוך, המשיכה להתקיים גם לאחר התבוסה הצבאית הערבית ב - ,1967 ואף התחזקה בעקבות הניצחון הצבאי של צה"ל . כך אמר ראש אמ"ן בדיון מטכ"ל באוגוסט 1967 : "אמרנו סיור שעלה על מוקש בבקעת הירדן . הזלזול בלוחמי הארגונים הפלסטינים הביא לא פעם לקורבנות מיותרים בהיתקלויות, במרדפים ובסיורים . צילום : דובר צה"ל הופעת פת"ח בינואר 1965 הייתה הפתעה למודיעין הישראלי . ידיעות על קיומו ופעילותו של הארגון הגיעו למודיעין רק שבועיים לפני הפעולה הראשונה של הארגון שרת החוץ גולדה מאיר . בשנים הראשונות של משרד החוץ זאת הייתה ההוראה : אין פלסטינים . קיימים רק פליטים . צילום : פר י ץ כהן לע"מ
|
|