הסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמשתקף בבולאות העולמית

עמוד:33

כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 גיליון 99 33 בשבע חזיתות ברקע הדברים : מעבר ליישום השימושי שלה לאורך השנים בהפעלת שירותי דואר, נועדה הבולאות לשמש גם למטרות הנצחה וזיכרון, תעמולה, תמיכה מוראלית ועוד . בולי הדואר היו והינם כלי תעמולתי חשוב ויעיל בעולם המודרני, ומבטאים את מסרי השלטון שדואג להפיצם בכמויות גדולות לציבור, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה . דוגמא מעניינת בהקשר זה הם הבולים שהנפיקה אוקראינה עד כה במהלך מלחמתה נגד רוסיה, ולמעלה מ - 20 מדינות, שהנפיקו בולים התומכים בה . למרות שאיחוד הדואר הבינלאומי קבע שבולים צריכים לתרום לשיפור היחסים בין מדינות ותרבויות ולקדם ידידות בינלאומית, הרי שבפועל מתקיים מאבק של מדינות ערביות ומוסלמיות נגד ישראל גם בתחום זה, ובכללן מדינות ערביות עימן יש לישראל הסכמי שלום, כמצרים, ירדן, מרוקו והאמירויות ( מאע"מ ) , הממשיכות לבטא את תמיכתן בפלסטינים בתחום הבולאי . בולי הרשות הפלסטינית, המונפקים מאז 15 באוגוסט 1994 לאחר הסכמי אוסלו, אינם נכללים בסקירה זו . סקירה היסטורית : מצרים הייתה הראשונה מבין מדינות ערב שהנפיקה כבר ב - 1945 בולים המתייחסים לסכסוך ולבעיה הפלסטינית . היו אלה צמד בולים לציון המושב הראשון של הליגה הערבית, שנערך בקהיר במרץ ,1945 ושבמהלכו הביעו המתכנסים מחויבות לעצמאות פלסטין . על הבולים הופיעו דגלי שבע המדינות המייסדות של הארגון ( מצרים, ערב הסעודית, עיראק, סוריה, עבר הירדן, לבנון ותימן ) , לצד דגל עם השם פלסטין, "המדינה שבדרך" . תחת הכותרת "פלסטין", המצרים הנפיקו בולים מאז 1948 ועד כיבוש עזה במבצע "קדש" באוקטובר 1956 . לאחר שובם לעזה במרץ 1957 חידשו את פעילותם בתחום זה, עד לכיבוש הרצועה מחדש על ידי צה"ל במלחמת ששת הימים ביוני 1967 . במאי 1957 ובמרץ 1962 הנפיקו המצרים בול לציון חזרתם לרצועת עזה, לאחר נסיגת צה"ל, ותמיכה בפלסטינים בעזה . שניהם בכותרת GAZA PART OF ARAB NATION" " . מדינות ערב רואות עד היום את פלסטין כחלק מהאומה הערבית, בין השאר משום שנכבשה על ידי הערבים מידי אויביהם . לרגל יום השנה ה - 5 למהפכת ,1952 הנפיקה מצרים סדרת בולים המתארת את ניצחונות הערבים בקרבות היסטוריים שונים, וביניהם קרב חיטין על ידי צלאח א - דין ב - 1187 וקרב עין ג'לוד – עין חרוד ב - ,1260 שנערכו בשטח ארץ ישראל ( פלסטין ) . הסורים הנפיקו בול לכבוד צלאח א - דין כבר באוגוסט 1934 . המוטיב של כיבוש הארץ על ידי הערבים חזר על עצמו גם בהמשך בבולים שהונפקו לכבוד צלאח א - דין וקרב חיטין גם על ידי ירדן ב - 1974 וב - ,1978 במלאת 800 שנה לקרב, ובמצרים ב - ,1993 במלאת 800 שנה למותו של הגיבור . הנכבה ( האסון ) , שאירעה לפלסטינים ולמדינות ערב במלחמת העצמאות, ותוצאותיה, קיבלו ביטוי קשה גם בבולים שהונפקו במדינות הליגה הערבית בשנים - 1965 ,1966 בעיקר לציון אירוע דיר יאסין . כך גם סוגיית הפליטים, שקיבלה ביטוי בעיקר בבולי מדינות הגובלות בישראל ( מדינות החזית ) . אחת המדינות שהושפעה מאוד מזרימת אלפי הפליטים אליה במהלך המלחמה ב - 1948 הייתה ירדן, שהנפיקה בדצמבר 1969 סדרה בת 59 בולים, המציגה את בריחת הפליטים לשטחה, את חייהם והטיפול שניתן להם, תחת הכותרת "הטרגדיה בארץ הקדושה" ( Tragedy in the Holy Lands ) . ב - 1976 חזרו הירדנים ופרסמו אותה שנית עם ערכים חדשים . היה זה מאמץ יוצא דופן של השלטונות הירדניים להביא את הדברים האלה לידיעת הציבור במדינה ומחוצה לה – באזור ובעולם . הנושא עלה לכותרות, כולל באו"ם, ונקבעו עבורו אירועים שונים כ"יום הפליטים של האו"ם" ו"שנת הפליטים העולמית", שצוינו בבוליהן של מדינות שונות, בין השאר תחת הכותרת "הפליטים החוזרים", כביטוי לחלומם לחזור לפלסטין . מסגד אל - אקצא כסמל למאבק ( לרבות אירוע שריפת המסגד ) : מסגד אל - אקצא ( המסגד הקיצון, או הרחוק ביותר ) בהר הבית – אחד הסמלים החשובים ביותר באסלאם, לאחר המסגדים במכה ובאל - מדינה שבערב הסעודית, מהווה סמל חשוב של פלסטין וכל הקשור במאבק שמנהלים הפלסטינים נגד ישראל . על שמו נקראה האינתיפאדה השנייה וגם ההתקפה על יישובי עוטף עזה . הדבר בא לידי ביטוי משמעותי גם בתחום הבולאי . עם זאת, מרבית הבולים העוסקים בתמיכת המדינות השונות לפלסטינים, ובציון האירועים החשובים שלהם, נושאים את תמונת כיפת הסלע ולא את תמונת מסגד אל - אקצא, כנראה בשל היותה אטרקטיבית יותר . תמונת מסגד אל - אקצא הופיעה רק על בולים שהתייחסו לשריפה שנגרמה במקום באוגוסט 1969 . המסגד מקבל ביטוי משמעותי בתחום הבולאי, ומרבית הבולים העוסקים בהבעת סולידאריות עם הפלסטינים ובתמיכת המדינות השונות ובסיוען לפלסטינים, וכן בציון האירועים החשובים שלהם, נושאים את תמונת כיפת הסלע . במסגרת זאת הונפקו בולים לאורך השנים לרגל אירועים שונים, כ"יום פלסטין", "יום ירושלים", "יום האדמה" וכו' . יום ירושלים נחגג בישראל מאז איחוד העיר במלחמת ששת הימים, אך גם הפלסטינים חוגגים אותו, ומדינות ערב ומדינות מוסלמיות, מנפיקות בולים לציון האירוע, ומבטיחות לשחרר את העיר מהכיבוש הישראלי . כך לדוגמא ראוי לציין בול של ברית המועצות, מאוגוסט ,1983 בכותרת : "ניצחון לדרישות הלגיטימיות של העם הערבי בפלסטין" ; של הודו, מנובמבר 1981 ושל גרמניה המזרחית, מספטמבר ,1982 תחת הכותרת : "הזדהות עם העם הפלסטיני" . גם האו"ם, בשלושת בולי הדואר היו והינם כלי תעמולתי חשוב ויעיל בעולם המודרני, ומבטאים את מסרי השלטון שדואג להפיצם בכמויות גדולות לציבור, הן בתוך המדינה והן מחוצה לה  ירדן הנפיקה בדצמבר 1969 סדרה בת 59 בולים, המציגה את בריחת הפליטים לשטחה, תחת הכותרת "הטרגדיה בארץ הקדושה" ( Tragedy in the Holy Lands ) 7

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר