|
|
עמוד:51
כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 גיליון 99 51 בשבע חזיתות ולמולדתו כפי שביקש מלכתחילה ? התורה סותמת ולא מגלה לנו, ותחת זאת מציינת כביכול ללא כל קשר לשיחה בין השניים : " ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה וענן ה' עליהם יומם בנסעם מן המחנה" . ” פרשן המקרא רבי אברהם בן עזרא ( 1089 - 1164 ) , מנסה במילים ספורות, ובעזרת הבנתו המעמיקה ברזי השפה הערבית, ליישב קושיות אלו, בדרך מקורית ומפתיעה, ואגב כך מלמד אותנו מה הייתה כנראה השפה בה שוחחו משה ויתר חותנו : "לשון ישמעאל" . לדבריו, פירוש המילים "אל נא" בדבריו של משה, הוא בעצם הביטוי " الان " ( אלאן ) , דהיינו - "עכשיו" בשפה הערבית, רק שבמקום המילה " الان " , משה, שהיה כידוע כבד פה וכבד לשון, אמר " النا " ( אלנא ) , היינו - סיכל את האותיות . . . אם כך, כיצד יכולה התובנה, לפיה משה ביקש מיתרו לבצע משהו "עכשיו", להסביר את הדיאלוג הקטוע שבין השניים ? ובכן, השיחה בין השניים נפתחת בציון נושא המסעות ( "נוסעים אנחנו אל המקום . . . " ) . שורש התיבה "נוסעים" ( נ . ס . ע ) מופיע בפרק לא פחות מ 28 פעמים נוספות . ואין זה מקרי : משה, שנערך למסע במדבר ולכיבוש הארץ, היה זקוק מאד לעזרת יתרו, בו ראה לא פחות מאשר "העיניים" הדרושות לעם בדרכי המדבר בואכה כנען המובטחת . מסע כזה, עם 12 שבטים לא מגובשים, חסרי אמצעים להתמודדות עם אתגרי נדודים בתנאי המדבר הקשים, שבסופו גם הצורך לכבוש את הארץ ( ועוד קודם לכן להתמודד עם עמלק, עם בני מדיין, מואב, עמון ואדום ; כשברקע איום האימפריה המצרית ממנה נמלטו ) , היה משימה עצומה . ליתרו יש את המידע, הניסיון, והכישרון המוכח לתת את הפתרונות הן במישור יתרו ומשה . אקוורל מאת ג'יימס טיסו, 1896 מה בדיוק השיב חובב על בקשותיו החוזרות והנישנות של משה ? האם קיבל אותן ? האם הלך הוא לארצו ולמולדתו כפי שביקש מלכתחילה ? הטקטי של הנדודים במדבר והן במישור האסטרטגי של ניהול מערכות הלחימה . הוא יליד ממלכת מדיין המדברית, בגבול שבין הרי מדיין ומדבריות חצי האי ערב . בנוסף על תפקידו הבכיר במדיין, המדרש מתאר אותו גם כאחד מיועציו האסטרטגיים הקרובים של פרעה מלך מצרים . חוץ מקריירות מדיניות במדיין ובמצרים, היה ליתרו, לדברי מדרש שמואל, גם תפקיד בכיר בקרב בני עמלק : "זה יתרו, דאמר רבי יהודה בר רבי סימון, מוכתב היה באסרטיא של עמלק . . . " פירוש "עץ יוסף" על המדרש, מסביר את המונח "אסרטיא" כ"אחשדרפני המלך", ומצטט את פירוש יונתן בן עוזיאל למונח זה, המופע במגילת אסתר : "אסטריטילוסי מלכא" . המילה "מוכתב", פירושה ממונה לתפקיד, ככתוב בפרשה "והמה בכתובים" ( במדבר, י, כ"ו ) ; ואילו המונח "אסרטיא" או "אסטרטיא" הוא כנראה שיבוש של המילה STRATIGOתיניטלה שפירושה "אסטרטג" . אשר למילה "אחשדרפנים" : המקבילה לה במגילת אסתר תורגמה לאנגלית כ - LIEUTENANT , אולי בהקשר של משנה - למלך . הרב ישי חסידה בספרו, מתרגם את המונח הזה כ" ( שופט ) בבית הדין הצבאי של עמלק" . בכל מקרה, ברור לחלוטין כי על פי המדרש מילא יתרו תפקיד בכיר בממסד הפוליטי / צבאי / משפטי גם של עמלק, בנוסף לאלו שאותם מילא במדיין ובמצרים . הרקע והכישורים של יתרו, הביאו לכן בצדק רב את פרשני ימי הביניים להסביר את "והיית לנו לעיניים" כביטוי המבקש לתאר את העזרה החיונית שמבקש משה מחותנו, אליו הוא פונה בדברי תחנונים, כפי שמפרש זאת הרמב"ן : "אל נא תעזוב אותנו, כי מדעתך את המדבר תהיה לנו לעיניים בכיבוש הארצות ותורנו את הדרך אשר נעלה בה" . בעזרת היכולות הייחודיות הללו של יתרו, משה מבקש ממנו : "כל דבר שיתעלם מעיננו תהיה מאיר עיננו" . הרשב"ם ( 1085 - 1158 ) , נכדו של רש"י, מדגיש הן את ידיעותיו הרבות של יתרו אותן חלק עם בני ישראל ; והן את יכולתו לנתח מצבים ולקבל החלטות נכונות : "ונתת על לב דרכינו במדבר וגם היית לנו לעיניים לתת לנו עצה טוב . . . דוגמת עיניים היית לעיוור" . רבי אפריים מלונטשיץ, בעל ה"כלי יקר", מדגיש בפירושו כי ידיעותיו והיכרותו של יתרו עם תרבויות האחרות, היו לעזר רב לבני ישראל עמם חי ולהם תרם מידיעותיו : "וזה הוא שכתוב והיית לנו לעיניים וזכות הרבים יהיה תלוי בך, והיה כי תלך עמנו כי עיקר צורך דבר זה הוא בהיותך הולך עמנו ומחשבתך משוטטת בארץ מולדתך, ובראותך קלקול הסדר שביננו ועל כן אנו זקוקים ביותר אותך לזכות את הרבים . . . " למסקנה דומה מגיע הפרופסור הרב משה, שנערך למסע במדבר ולכיבוש הארץ, היה זקוק מאד לעזרת יתרו, בו ראה לא פחות מאשר "העיניים" הדרושות לעם בדרכי המדבר בואכה כנען המובטחת
|
|