|
|
עמוד:48
כסלו תשפ"ה . דצמבר 4202גיליון 99 48 בשבע חזיתות לכותרות בעיתונים היומיים ובחדשות בארץ ובחו"ל . מהר מאוד ההאשמות הוצגו כבלון נפוח, ללא בסיס משפטי אמין . במהלך הדיון המשפטי בהארכת מעצרו, התברר כי כלל לא נחקר . הדיון הופסק וחוסייני נחקר בחדר צדדי . במהלך החקירה הכחיש את הטענות נגדו וטען כי העביר רק 150 ש"ח עבור עבודות שרברבות שונות שבוצעו בביתו . כמו כן, טען כי משיכת המזומן מחשבון העמותה נועדה לשלם לעובדת הניקיון שניקתה את משרדי המכון . גם לעיתונים ולמאמרים של אש"ף וארגוני טרור אחרים ניתן הסבר – מאחר שמדובר על מכון מחקר, המאמרים והעיתונים נשמרו במשרדים לצורכי מחקר ותו לא . על חלק מהמסמכים שהוגדרו כחומר הסתה הייתה חותמת " for research only " ( "למחקר בלבד" ) . שופטת בית משפט השלום בירושלים אישרה לעצור את חוסייני לארבעה ימים בלבד לצורך החקירה, והוא שוחרר כעבור שלושה ימים, ללא הגשת כתב אישום נגדו . כל התהליך קיבל כיסוי עיתונאי מאוד לא מחמיא למדינת ישראל בארץ ובחו"ל . לפי פרסומים מאוחרים יותר, גורמים בכירים בממשלת ישראל הפעילו לחץ על גורמי הביטחון כדי לבלום את הנזק המדיני לישראל ממעצרו של חוסייני . המעצר והשחרור יצרו הדים פוליטיים וראש הממשלה דאז, יצחק שמיר, הכחיש שהיה מעורב בהחלטה על כך . מזכיר המדינה האמריקאי העביר במסר לישראל את מורת רוחו מהמעצר . עם שחרורו כינס חוסייני מסיבת עיתונאים במזרח ירושלים וטען, כי מעצרו היה פוליטי, כי לא ניתן להוכיח דבר נגדו והוא אינו קשור לחשוד שלגביו טענה המשטרה כי חוסייני העביר לו את הכסף . בעמוד הראשון של העיתון "מעריב" נכתב כי ראש הממשלה יצחק שמיר קיים ברור עם ראשי השירות בעניין המעצר ונזף בהם על שלא העריכו נכונה את הראיות שבידיהם ואת הסיכוי הנמוך להעמיד לדין את חוסייני, ששוחרר כעבור שלושה ימים אף מבלי שהובא בפני שופט . בעקבות האירוע, שב"כ ערך דיון הפקת לקחים והוחלט במטה השירות לבחון כיצד ניתן לחזק את יכולות השירות לטפל באירועים של כספים שבידי ארגונים ופעילים עוינים ובכספי טרור . מאוחר יותר התגבש תו"ל בנושא, שהתבסס על כלים של ביקורת חקירתית ( ענף בראיית חשבון העוסק במניעה, איתור וכימות של הונאות, הלבנות הון, כספי טרור ושחיתות בכלל ) . זו החלה להתגבש בישראל באותה עת וכללה שימוש בטכניקות חשבונאיות וביקורת לאיתור וסיכול פעולות כספיות חריגות . הביקורת החקירתית נבנתה על פי שיטות / תפיסות שגובשו בגופי אכיפה החוקרים פעילויות כספיות . לכך הוסיף שב"כ מידע מודיעיני שיש להלבין על מנת לאפשר להעמיד ראיות שניתן להציגן בבתי משפט והינן חומר חשבונאי ופיננסי גלוי . תחילת הדרך של תו"ל חדש זה הייתה במיפוי של כל אנשי הכספים הקשורים להעברות כספים לארגונים עוינים, בין אם הינם חברי הארגון, או שמשמשים במסגרת עסקיהם להעברות כספים לפעילויות או לפעילים . כך למשל, אותרו חלפני כספים המועדפים על ארגוני הטרור שפעלו באותה עת . חלקם במזרח ירושלים וחלקם במרכזי עסקים ביהודה ושומרון ובעזה . כמו כן, מופו המקורות הכספיים והשימוש בכספים, בין אם מקורם בארץ או כספים מחו"ל, בעיקר ממרכז ומערב אירופה וצפון אמריקה . בעקבות מיפוי זה נחשפה שיטת העברות באמצעות טכניקה הנקראת " חוואלה ", הפועלת מחוץ למערכת הבנקאית באמצעות רשתות שונות של מתווכי כספים, שבדרך כלל זו פרנסתם העיקרית ושאינם קשורים לארגוני טרור . ה" חוואלה " גם תואמת את עקרונות הדת האסלאמית ( השריעה ) לטיפול בכספים ואינה מערבת בנקים מערביים, שאינם פועלים לפי עקרונות השריעה ותורת המשפט האסלאמית . במהלך המיפוי נחשפו גם טכניקות מקומיות נוספות, חלקן מקוריות, להעברות כספים והגורמים הפעילים בטכניקות אלה . על מנת ליצור מאגרי מידע מקיפים ושיתוף פעולה עם דרגי השטח, הוטמע הנושא גם בקורס רכזי שטח של השירות ונערכו פגישות עם רכזים ודסקאים להסברת חשיבות הנושא ולהיכרות עם טכניקות ההעברה . עם זאת, תו"ל זה הוצג כאלטרנטיבי לפעילות 750 מיליון דולר מקטאר לחמאס ולארגוני טרור . ( כפי שפורסם באחד העיתונים ) נחשפה שיטת העברות באמצעות טכניקה הנקראת "חוואלה", הפועלת מחוץ למערכת הבנקאית באמצעות רשתות שונות של מתווכי כספים
|
|