|
|
עמוד:43
כסלו תשפ"ה . דצמבר 2024 גיליון 99 43 אל״מ שלמה תירוש בן חיה וחיים נולד בי"ח באב תש"ה, 28 ביולי 1945 נפטר בי"ב באלול תשפ"ג, 29 באוגוסט 2023 שלמה נולד בקיבוץ משמר השרון שבעמק חפר . הוריו חיה וחיים תירוש ( פטרושקה ) היו ממייסדי הקיבוץ וחיו בו את כל חייהם . שלמה התחנך בקיבוץ וסיים בו את לימודיו התיכוניים . ב - 1964 התגייס כלוחם לסיירת מטכ”ל ב"צוות ישי" . לקראת סיום שירות החובה יצא לקורס קצינים וסיים אותו כחניך מצטיין פלוגתי . שלמה חזר לסיירת מטכ”ל כמפקד "צוות תירוש" ולאחר מכן התמנה למפקד פלגה ביחידה . במהלך שירותו ביחידה השתתף במבצעים רבים, שחלקם עדיין אסורים בפרסום . במהלך מלחמת ההתשה שימש סגן מפקד פעולת ”בולמוס 3” של היחידה . באפריל 1973 הוענק לשלמה עיטור המופת ע”י רא”ל דוד אלעזר שציין כי סג”מ שלמה תירוש ביצע משימה קשה, תוך גילוי כושר ביצוע מעולה, קור רוח ודבקות במטרה בתנאים קשים, ובכך תרם תרומה חשובה לכוננות צה”ל . בשנת 1971 - 1973 יצא ללימודי כלכלה באוניברסיטת בר אילן, אותם סיים בהצטיינות יתרה . עם סיום לימודיו הצטרף ליחידה 8200 ושימש בה במגוון תפקידים : ראש ענף ,9 מפקד מרחב צפון וקצין אג”מ . בשנים 1980 עד 1985 אל”מ שלמה תירוש היה מפקד היחידה הטכנולוגית 81 של אגף המודיעין . בין השנים 1985 ועד שחרורו משירות הקבע ב - 1987 עמד אל”מ תירוש בראש פרויקט טכנולוגי במשרד הבטחון . ב - 1988 זכה בפרס ביטחון ישראל . לאחר שחרורו מצה”ל היה ממייסדי "גילת" רשתות לווין, ממייסדי "גילת" תקשורת בה כיהן כמנכ”ל ויו”ר החברה, וממייסדי "גילת סאטקום" . שלמה היה ממייסדי חברת חלל הישראלית יחד עם אלוף ( מיל ) מאיר עמית והתעשיה האווירית . עם פרישתו מ"גילת" עבר לעסוק בהשקעות מגוונות בתחומי נדל”ן בארץ ובחו”ל וכן השקעות בתעשיית הביו - טק . לשלמה היו שנים מלאות פעילות ועניין, מספקות ומאתגרות עד שחלה ונפטר . השאיר אחריו את רעייתו לאה, ילדיו : מיכל, אמיר, מירית ובני זוגם . אחות נחמה גנור ותשעה נכדים : נויה, טליה, יותם, יואב, נטע, עדי, יונתן, עלמה ואיתי . יהי זכרו ברוך . לזכרם אל"מ דוד לוין בן שרה ויעקב נולד בט"ו באלול תרפ"ו, 25 באוגוסט 1926 נפטר בכ' באב תשפ"ג, 7 באוגוסט 2023 דוד נולד בזמושץ', פולין . כשהיה בן ,8 עלתה המשפחה ארצה מטעמים ציוניים . דוד הצעיר תלמיד חרוץ ונבון החל ללמוד ערבית . יום לאחר סיום הלימודים, ביוני ,1944 התגייס לפלמ"ח . במרץ ,1945 נתפס על ידי הבריטים, ונשפט על אחזקת נשק חם . גזר הדין - 7 שנות מאסר . בתקופה זו המשיך בלימודי הערבית . בכ”ט בנובמבר ,1947 בחגיגות השמחה על החלטת האו"ם, הכיר דוד את מרים, שהיתה לאשתו, והיתה אהבת חייו עד יום מותו . לאחר השחרור מהכלא חזר לשורות הפלמ"ח . ליווה שיירות בדרך לירושלים הנצורה . נלחם עם חטיבת "הראל" בירושלים, ונפצע בקרבות על שייח' ג'ראח . לאחר הקמת המדינה עבד בשב"כ, ולאחר מכן התגייס לחיל המודיעין, ושרת בו במשך שנים רבות . דוד, שידע ערבית ואנגלית על בוריין . עסק באיסוף, במחקר, יזם קשרים ופעילויות חשאיות, הפעיל סוכנים בארץ ומחוצה לה, היה שותף למבצעים חשובים ועבד עם גורמי מודיעין בצבאות אחרים . ב - ,1969 כשסיים את תפקידו כראש ענף קשרי חוץ, נשלח לשמש כנספח הימי והיבשתי בשגרירות ישראל בוושינגטון למשך ארבע שנים . כנציג המדינה וכדוברה, היה לו חלק חשוב בקשרים הטובים עם צבא ארה"ב, וגם עם צבאות אחרים . הוא הירבה גם להשתתף בארועים ובטקסים, ובעזרת כישוריו המעולים ונועם הליכותיו יצר קשרים עם אנשי מימשל וצבא רבים, ולזכותו העברת ציוד ומידע רבים וחשובים לארץ . לאחר מכן שירת דוד כיועץ לענייני ערבים וסגן מושל רצועת עזה, תפקיד שמילא עד לשחרורו מצה"ל ב - 1976 . הוא קשר קשרים מצויינים עם ההנהגה הערבית בעיר, עם נכבדי העיר ועם בעלי תפקידים והשפעה, והוביל מהלכים חשובים - בניית הנמל, בתי ספר, בתי חולים ועוד . בכך קידם את האינטרסים המדיניים והצבאיים לטובת שני הצדדים . באותה תקופה היה שקט בעזה ובגבול . בגיל 73 יצא לגמלאות, ומאז היה חבר במועצה לשלום וביטחון, כתב שירים, הירבה לקרוא וללמוד, טייל בעולם עם אשתו מרים, ונהנה מהמשפחה שגדלה והתרחבה . דוד היה מוכשר וחכם ומשכיל, ישר דרך, חרוץ וזריז ויעיל, טוב לב ונדיב ונעים הליכות, ולכן היה תמיד מוערך ואהוב על כל חבריו לעבודה ועל כל מפקדיו ופְקודיו בפלמ"ח, במודיעין ובתפקידים בהם שימש לאחר מכן . נפטר בשלווה מוקף ועטוף במשפחתו האוהבת . אנחנו, המשפחה, נזכור אותו תמיד כאדם שוחר טוב, עושה טוב, צנוע ואוהב . יהי זכרו ברוך .
|
|