|
עמוד:12
12 אורי מ איר – צ 'יזי ק ותהפוך למובנת מאליה . אבל היא תישאר קשה לעיכול . כשהתחלתי להרצות על הקלקולים בתעשיית המזון, ועל תהליכים מסוכנים שעוברים על החקלאות, גיליתי שלאנשים קשה להקשיב . קשה לשנות דעה . קשה להחליף מראית עין כיפית בתמונה קודרת ומלחיצה . קשה לקום ולשנות . לפעמים נדמה שקל יותר לשקר לעצמנו ביודעין, ולהסתגל לרע . לכן כתבתי את הספרון הזה . אני אופטימיסט . אני מאמין שכשמבינים בעיה מבהילה, אפשר להתחיל להתמודד איתה . כשמבינים ששינוי רדיקלי הוא לא מלחמה נגד המציאות, אלא על המציאות, זה נותן כוחות לשנות . כשמבינים מה באמת משפיע על הבחירות שלנו, אפשר לבחור אחרת . בעמודים הבאים אני רוצה לפרום את מערכות היחסים הסבוכות שמאחורי האוכל שלנו, ולהציג אותן באופן פשוט ובהיר . מערכות היחסים האלה משפיעות על בריאות הציבור, ועל כיסו, וגם על בטחון המזון של ישראל, שהוא יכולתנו בשעת חירום להזין את עצמנו בלי תלות ביבוא . הפוליטיקה של האוכל בישראל משליכה גם על ביטחון גבולות המדינה והצמיחה הכלכלית — ובאופן שניכר לעין פחות, גם על הקשרים האנושיים בינינו — בתוך החברה בארץ . ההשפעה האחרונה הזאת, דווקא בשל היותה נסתרת ומובנת פחות, היא אולי המזיקה ביותר .
|
|