|
|
עמוד:13
ספר "מערכת האלהות" [ 13 ] הקבלה איננה עניינם של בעלי סוד ויחידי סגולה בלבד, אלא עיקריה הם בחינת חובה לכל יהודי המבקש להגיע אל התכלית הדתית שהציג האל לפניו . הקבלה, לפי "מערכת האלהות", איננה שלב מיוחד בתוך המערכת הדתית, אלא היא-היא המערכת הדתית כולה . אין פלא אפוא שהמחבר פותח, בפרק הראשון של ספרו, בקביעות המנוסחות בסגנון המזכיר את הלכות יסודי התורה שבראש "משנה תורה" לרמב"ם : זו התמודדות גלויה וישירה עם המערכת הפילוסופית, לא באמצעות ויכוח עם חיבור המציג את עיקריה, אלא בהצגת חלופה לניסוח הנורמטיבי, ההלכי הכללי, של תפיסת העולם הפילוסופית שבה פתח הרמב"ם את ספר ההלכה שלו . בפתיחת חיבורו מצטט המחבר את דברי הרמב"ן בפירושו לתורה, ובדרך כלל ניתן לומר כי משנתו הקבלית משתייכת לזרם הכללי של תלמידי הרמב"ן וממשיכיו . קשה למצוא בפרטי התורה המוצגים בספר דברים החורגים בצורה מובהקת מתחום ההגות של זרם זה, וככל הנראה המחבר שייך עצמו ביודעין לחוג ממשיכי דרכו של הרמב"ן . 18 אך על אף נאמנות זו "מערכת האלהות" הולך בדרך המנוגדת ניגוד גמור, מבחינה היסטורית, לדרכו של הרמב"ן בפירושו לתורה . הרמב"ן הצניע את משנתו הקבלית בפיסקאות הכתובות בדרך אזוטרית – "על דרך האמת" – המכוונות ליודעי ח"ן וכמעט שאינן מובנות למי שאינו בקי בסודותיה של הקבלה, ובוודאי לא עלה בדעתו מעולם להציג את ידיעתה של תורת הספירות ופירוש התורה על פיה כחובתו הדתית של כל אדם מישראל . בעל "מערכת האלהות" כתב את ספרו בכוונה ברורה להציג את תורת הספירות הקבלית כמפתח להשגת מדרגה דתית, ואת ידיעתה כחובה לכל מי שמבקש למלא את מצוות התורה בדרך הנכונה והשלמה . אף לא אחד מתלמידי הרמב"ן וממשיכיו, ואף לא מן המקובלים האחרים באותה תקופה, לא הציג דרישה מעין זו ולא ראה בקבלה מרכיב הכרחי במילוין של מצוות היהדות . יש בכך דחייה מודעת של כל התייחסות לקבלה בחינת תורה אזוטרית, ותביעה גלויה להעמיד את עיקריה בראש המערכת הדתית, כפי שעשה הרמב"ם קרוב למאתיים שנה קודם לכן לגבי משנתה של הפילוסופיה היהודית . הפנייה היא בפירוש "לכל בעל דתנו", כשם ש"משנה תורה" כוון לכל יהודי, בהווה ובעתיד . והמחבר הצהיר בבהירות כי זאת כוונתו, בפיסקת הפתיחה : 18 ניתוח נרחב של משנתו של בעל "המערכת" בהשוואה למשנותיהם של בני דורו הוצג על ידי גוטליב במחקרו המפורט "הקבלה בכתבי ר' יוסף ג'קטילה ובספר 'מערכת האלהות' " – ראו גוטליב, מחקרים, עמ' 257 – 343 . ספר "מערכת האלהות" נכתב בלי ספק לאחר שנפוצו קונטרסי הזוהר, והוא מקביל מבחינה כרונולוגית לחיבוריהם של מקובלים שהרבו להסתמך על הזוהר, בדומה לר' דוד בן יהודה החסיד, ר' יוסף אנג'לט ור' מנחם ריקאנטי . קשה לפקפק בכך שהמחבר נמנע משימוש בזוהר ובכתביהם של המקובלים שהלכו במידה כלשהי בדרכו של הזוהר ביודעין ובמתכוון, אם כי אין אפשרות להוכיח זאת בצורה מובהקת . וראו על כך עוד להלן .
|
|