|
|
עמוד:10
פרק ראשון [ 10 ] ל"כתר שם טוב", ביאור רמזי הרמב"ן לר' שם טוב ן' גאון, 6 אך על אף הקירבה הרבה שבין הספרים קיומם של הבדלים מהותיים אינו מאפשר לקבוע את ר' שם טוב כמחברו של ספר "מערכת האלהות" . יעקב רייפמאן שיער כי רבנו בחיי בן אשר חיבר את ספר "המערכת", 7 אך גם אפשרות זו נשללה לחלוטין על ידי גוטליב, הן מבחינה עניינית הן מבחינה כרונולוגית . 8 המבוכה בקשר לזהות מחברו של הספר נובעת מכך שבספר גופו אין כל רמז לאישיותו, זמנו ומקומו, וברור שהספר נכתב כחיבור שמחברו לא רצה לגלות את שמו ; יש לפרט זה חשיבות להבנת משמעותו של הספר, כפי שנראה להלן . "מערכת האלהות" הוא אחד הספרים רבי ההשפעה ביותר בתולדותיה של תורת הסוד . הוא נדפס יחד עם שני פירושים – פירושו של ר' יהודה חייט ופירוש ששם מחברו אינו ידוע, אך ככל הנראה היה זה ר' ראובן צרפתי . 9 אין אלה מפרשיו הראשונים : גרשם שלום רשם שלושה עשר פירושים שנתחברו מהמאה החמש עשרה עד המאה השבע עשרה, 10 חלקם לפני שהובא הספר לדפוס, וניכר היטב כי היתה התעניינות רבה בספר בשלהי המאה החמש עשרה ובראשית המאה השש עשרה, והשפעתו גברה לאחר הדפסתו עם פירושיו . אך גם בתקופה קודמת ניכרת השפעת הספר – כך לדוגמה בעל "ספר הפליאה" מביא ממנו קטע נרחב . 11 סוגיה מיוחדת בהקשר זה עולה משימושו הנרחב של ר' מנחם ציוני בספר, שממנו הוא מצטט תכופות, אך בניגוד למנהגו לגבי שאר מקורותיו אין הוא מזכירו בשמו . 12 ובהירה במערכת . קשה להניח שן' גאון היה כותב בצורה רמוזה כ"כ ענינים שיש עליהם דיון רחב בספר שהוא השתמש בו הרבה" ( עמ' 250 ) . 6 שם, עמ' 249 – 259 . 7 רייפמאן, עמ' 73 . 8 גוטליב, הקבלה בכתבי רבנו בחיי, עמ' 13 – 18 . גוטליב מנה שמונה עשר נושאים שבהם נבדל בעל "המערכת" מרבנו בחיי . הוא מציין כמו כן כי "ר' בחיי מזכיר תמיד את הרשב"א בתוספת הכנוי 'מורי', ואילו בעל המערכת לא היה כנראה תלמידו של הרשב"א והוא מביא את הרשב"א בלי ציון זה" . כן הוא מדגיש שבעל "המערכת" השתמש תכופות במסורות המובאות בשמו של ר' יצחק, הוא ר' יצחק בן טודרוס, בעוד חכם זה לא השפיע כלל על רבנו בחיי ( עמ' 18 ) . 9 הפירוש המכונה "פ"ז" הוא חיבורו של ר' ראובן צרפתי – ראו בירורו המפורט של גוטליב, מחקרים, עמ' 357 – ,369 וכן עבודת הגמר של אלקיים המוקדשת לנושא : אלקיים, סוגיות . 10 ראו שלום, עמ' 181 – 184 . 11 ראו אורון, הפליאה והקנה, עמ' 99 הע' 78 . וראו להלן, סעיף י"א, הדן בתורת הרע . על ספר הפליאה ראו להלן, בפרק השמיני בכרך זה . 12 דן בכך בפירוט ישעיה תשבי – ראו תשבי . ר' מנחם ציוני הקפיד מאוד לציין את מקורותיו בפירוש ( ראו עליו להלן, בכרך זה ) , ויחסו לספר "המערכת" יוצא מכלל זה . תשבי מזכיר את האפשרות שר' מנחם ציוני התייחס לספר "המערכת" בכינוי "פתח
|
|