פרק ראשון: הקבלה בסוף המאה השלוש עשרה ובראשית המאה הארבע עשרה

עמוד:10

פרק ראשון [ 10 ] ומשנתו נכרכה יחד עם שלילה תקיפה של האפשרות שמיסטיקן קסטיליאני כתב את הספר בסוף המאה השלוש עשרה . תהליך התקבלותו של ספר הזוהר כספר המרכזי של תורת הסוד העברית היה ארוך ומורכב . חמישים השנים לאחר שנתחבר עיקרו של ספר הזוהר – השנים האחרונות של המאה השלוש עשרה והשליש הראשון של המאה הארבע עשרה – היו תקופת השיא בתולדותיה של תורת הסוד העברית מבחינת הגיוון, העושר ורוחב היריעה של היצירה הקבלית . ומבלי למעט את דמותו של המרכז בצפת במאה השש עשרה, עדיין יש לקבוע כי התקופה הנידונה כאן היא הגדולה והעשירה ביותר בתולדותיו של אפיק יצירה זה בתרבות היהודית . אם הגיעה תורת הסוד העברית לפסגה מבחינת העומק הרוחני בשעה שנוצרה ספרות הזוהר, הרי שבתקופה הבאה מיד אחר כך אנו עדים לפרץ של פוריות רוחנית שלא היה כדוגמתו לפני כן ואחרי כן . עשרות בעלי סוד כתבו חיבורים נרחבים, עשירים ומורכבים, שאין כל אפשרות לשייכם לאסכולה אחת או אף לקומץ אסכולות, והם מביעים גיוון ועושר חד-פעמיים בתולדותיה של התרבות היהודית . בשנים אלה נכתבו חיבוריו האחרונים של ר' אברהם אבולעפיה וכתבי תלמידיו, כגון "שערי צדק" לר' נתן בן סעדיה חראר וספר "נר אלהים" . באותן שנים נכתבו החלקים האחרונים של ספר הזוהר ( שכתיבתו נסתיימה, על פי שלום, בשנות השמונים של המאה השלוש עשרה ואילו לדעת תשבי הכתיבה נמשכה עד מותו של ר' משה די ליאון בשנת 1305 ) ; ייתכן שגם כתביו האחרונים של ר' יוסף ג'יקטיליה שייכים לתקופה זו ; ותקופה זו היתה תקופת הפריחה של חוג הרשב"א, שהמשיך ופיתח את מסורת הרמב"ן ובית מדרשו . בתקופה זו חלה גם התרחבות גאוגרפית בתחומי היצירה הקבלית : החל להתפתח מוקד חדש של עיון בקבלה באיטליה ( פירוש התורה לר' מנחם ריקאנטי ) , וכן בארץ ישראל – ר' יצחק דמן עכו, ור' שם טוב אבן גאון שעלה לירושלים והשתקע אחר כך בצפת . ככל הנראה בתקופה זו חדרה השפעת הקבלה גם לאשכנז, וניתן למצוא חיבורים אשר ממזגים את מסורות תורת הסוד האשכנזית עם המסורות של הקבלה בספרד . 2 בתקופה זו חיבר ר' משה מבורגוס את כתביו, שרבים מהם הם פירוש ופיתוח של תורת רבותיו, ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן . 3 חיבור מיוחד במינו של ר' משה הוא "ספר העמוד השמאלי", הכתוב במתכונת של המשך ל"מאמר על האצילות השמאלית" מאת ר' יצחק הכהן, אך תפיסת הרע שבו מנוגדת לחלוטין לתפיסת הרע של מורו והחיבור הוא בעיקרו של דבר פולמוס נגד תורת "האצילות השמאלית" של ר' יצחק . עובדה רבת עניין היא שר' משה בחר 2 ראו על כך לעיל, תולדות, ו, פרק עשרים ושישה, סעיף ד' . 3 ראו עליו בפירוט שם, ט, פרקים שישי ושביעי .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר