א. פתיחה

עמוד:14

מבוא 14 מֵהַר בַּת צִיּוֹן קַפִּיטֹלְיוּם הַגִּבְעָתָה, מֵהֵיכַל אֲדֹנָי לִדְבִיר יוֹבִיס הֹעֲלָתָה . וַהֲמוֹן עָם כַהֲמוֹן מֵי טִבֶּר נָהָמוּ, אֶל הַזִּירָה הַגְּדוֹלָה יַחַד זֹרָמוּ, וּכְבָר הָאֲצִילִים לִפְנֵיהֶם מִהֵרוּ בִּזַּת יְרוּשָׁלַיִם וּשְׁלַל הֶעָרִים כְלֵי הַקֹּדֶשׁ חֶמְדַּת עִיר הַצֶּבִי ; כָּלְלוּ הַזִּירָה וּבְכָל הוֹד פֵּאֵרוּ, כִּי שָׁם הֵכִין 'תַּעֲנוּג לִבְנֵי הָאָדָם' תַּעֲנוּג אַכְזָרִי, שַׁעֲשׁוּעַ רֶצַח וָדָם : כָּל שְׁבוּיֵי הַחֶרֶב לַהֲרֵגָה הָקְדָּשׁוּ, לִפְנֵי חַיְתוֹ-טֶרֶף יִתְּנוּם וִירֻטָּשׁוּ [ . . . ] אך אל לו להיסטוריון להישאר בעולם של התודעה ההיסטורית המאוחרת, ואף לא בתחום של התוצאות ארוכות הטווח . אירוע מן העבר יש לשאוף לבחון מנקודת המבט של בני התקופה . תשומת הלב של המחקר המודרני יוחדה בעיקר לרקע ולגורמים לפרוץ המרד, לפרטי המערכה עצמה ולהשפעות חורבן הבית על אופיו של העם היהודי . נקודת מבט יהודו-צנטרית זו הציבה את פעולותיהם והכרעותיהם של היהודים במוקד . בספר זה אציע לבחון את הסוגיות הללו מתוך עיון במדיניותם של הקיסרים הפלווים כלפי היהודים . גם אם המונח 'מדיניות' יש בו מן האנכרוניזם, ואף שיש ויכוח מתמשך לגבי מידת מעורבות הקיסרים בפרטי מעשיהם של המפקדים והמושלים בקצות האימפריה, ברור שהחלטות מרכזיות נבעו מתוך שיקול דעת של הקיסר . לשם הבנת מצבו של העם היהודי במהלך המרד הגדול ובשנים שלאחריו אין להסתפק בראייה המתמקדת בתהליכים פנימיים בקרבו, אלא יש לבחון את אופן קבלת ההחלטות, את המטרות ואת השיקולים בצד הרומאי . נקודת מבט זו, המתמקדת במדיניות הרומית כלפי היהודים בשנת 70 ובשנים שאחריה, היא חלק מהותי בהערכה מדויקת ויסודית ביותר של תולדות עם ישראל בתקופה קריטית זו . יש במהלך זה גם ללמדנו על דרך קבלת ההחלטות אצל קיסרי רומא בשליש האחרון של המאה הראשונה לסה"נ . שנת 70 הייתה גם שנת מפנה בהיסטוריה הרומית שכן בשנה זו עלתה שושלת חדשה לשלטון — השושלת הפלווית, אחרי מאה שנות שלטונם של הקיסרים מהמשפחה היוליו-קלאודית . דיכוי המרד, חורבן הבית, והפעולות שנלוו לכך, יחד עם עלייתה של שושלת שזכתה בשלטון במידה רבה בעקבות המערכה ביהודה, הם שני גורמים השלובים זה בזה, והם מובילים להנחה שנפתח בעת ההיא פרק חדש בין רומא ליהודים . לפיכך יש לבחון את טיב היחסים בין הצדדים בדורות הקודמים, ומתוך כך להתמקד במידת השינוי שחל בעידן החדש . לאחר מכן יוצגו הרקע לחילופי השלטון ברומא ומאפייניה של השושלת החדשה, שהחזיקה בהגה השלטון בעשרים ושש השנים שלאחר חורבן המקדש .

מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר