|
|
עמוד:14
14 | החינוך לטבע : משנת יהושע מרגולין והחינוך בישראל בכלל . עם דבריו החשובים והאישיים של סגל בחרנו לחתום את המהדורה הנוכחית . המשך הספר, על שתי מהדורותיו, מורכב משלושה שערים : השער הראשון הוא ספרו של מרגולין בדרך לטבע משנת 1947 ; השער השני פורס את רעיונותיו של מרגולין בתחום הכשרת מורים בארץ ישראל ואת תוכניתו להקים סמינר למורים בצפון הארץ להכשרת מחנכים לחינוך הקיבוצי ; והשער השלישי מציג תוכניות לימוד שכתב מרגולין לבית הספר היסודי בחינוך לטבע של ארץ ישראל . היום, בעידן החינוך לקיימות, התהפכו היוצרות : הטבע ומשאביו הולכים ומצטמצמים בשל הגידול בשטחים עירוניים, בשטחי תעשייה ובתחבורה . המערכות האקולוגיות תומכות חיים מצויות בסכנה, ולכך השפעה גם על האדם ועל עתידנו על כדור הארץ . חשיבות החינוך לטבע מועצמת כיום וממוקדת בפיתוח המודעות לשמירת המגוון הביולוגי . הפדגוגיה של מרגולין מתאימה לחלוטין לדרך החינוך הסביבתי העכשווי ומתקשרת היטב עם תפיסות חדשות, כגון חינוך קונטמפלטיבי ( פדגוגיה מתבוננת ) וחינוך יער . מרגולין מדגיש את חשיבות היציאה, השהייה וההתבוננות בטבע כבר מהגיל הצעיר ביותר של הילד בשביל להיות, לחוות ולהתחבר בכל החושים : לגעת ולהריח את האדמה והעשב, להביט בעננים שבשמיים, לצאת ולהקשיב לשירת הציפורים בבוקר השכם ובהתכנסותן ללינת לילה עם ערב . מרגולין מפתח את נושא הטיול בסביבה הקרובה של הילד וההיכרות האישית עימה ומעדיפו על פני יציאה למחוזות רחוקים יותר . היכרות זו, על פי מרגולין, תביא את הילד להכיר מקרוב צמחים ובעלי חיים בעונות השונות במופעים שונים, היא תפתח בילד את חוש ההתבוננות והסקרנות וגם תעניק לו את תחושת השלווה והרוגע ( wellbeing ) שיוצרת השהייה בטבע . לטענת מרגולין, קודם יכיר הילד את מעגל סביבתו הקרובה היטב ויחוש בה בנוח, ואז יוכל לצאת לכל מקום אחר ולחקור אותו . רעיונות אלה ופדגוגיה כזו אנו מוצאים מעט מאוחר יותר בכתביה של רייצ'ל קרסון, ה״נביאה״ של התנועה לאיכות הסביבה בארצות
|
|