|
|
עמוד:13
13 נשים בשירות SS-ה המדיניות שנקבעה בדרגים הבכירים ביותר על ידי נשים גרמניות שהתגייסו מרצון או שגויסו בתוקף תקנות המלחמה ? כיצד הן פירשו את הנהלים והפקודות שקיבלו ? האם הייתה להן אפשרות לקבל החלטות עצמאיות ביחס להתנהלותן מול האסירות ? מה היו המוטיבציות שלהן ? האם פעלו מתוך אמונה באידיאולוגיה הנציונאל-סוציאליסטית או ממניעים אחרים ? מדוע נהגו באלימות ובשרירות לב באסירות ? האם היו חלק בלתי-נפרד ממנגנון הרצח השיטתי שפעל במחנות הריכוז ? האם היוו קבוצה חברתית מלוכדת ששיתפה פעולה כיחידה צבאית בעת השירות במחנה הריכוז ? האם שמרו על נאמנות אחת לשנייה בעת העמדתן לדין ? הספר מתרכז בשני מקרים של אנשי SS : יוזף קרמר ( Josef Kramer ) , שהיה מפקד מחנה בירקנאו ולאחר מכן מפקד מחנה הריכוז ברגן-בלזן, ופרנץ הוסלר ( Franz Hö ssler ) , שפיקד על מחנה הנשים בבירקנאו . למרות שהספר מתמקד בעיקר במפקחות ששירתו באושוויץ-בירקנאו ובברגן-בלזן ( חלקן שירתו במחנות נוספים ) , ישנה חשיבות להאיר את המציאות ששררה במחנות האלה, גם מנקודת מבט גברית . שני המפקדים, קרמר והוסלר, היו ממונים על המפקחות בתוקף פקודות הקבע של מחנות הריכוז, לפיהן הפיקוד הגברי יהיה תמיד מעל כל ממלאות התפקידים הנשיים, ובכלל זה מעל למפקחת האחראית ( Oberaufseherin ) , שהייתה ממונה על יתר המפקחות במחנה . החשיבות, אם כן, להראות את המבנה ההיררכי ברורה, לאור העובדה שלמרות פעולתן העצמאית לכאורה של המפקחות במחנות, הרי שהן נשלטו על ידי קציני SS שהיו חלק ממועדון סגור לנשים, גברי-שוביניסטי-מיליטריסטי ( רק נשות הקצינים יכלו להיות חברות בארגון ) , בעוד שהנשים נחשבו כ"כוח עזר" ( SS - Helferinnen ) בלבד . מפקחות SS-ה שהספר מתרכז בהן הן הארבע ששירתו באושוויץ-בירקנאו ולאחר מכן בברגן-בלזן, שם נעצרו על ידי הכוחות הבריטיים : אירמה גריזה ( Irma Ida Ilse Grese ) , יוהנה
|
|