|
|
עמוד:9
9 נשים בשירות SS-ה המלחמה, ההרס הבלתי נתפס שנגרם במדינות שנכבשו, מספרי האבדות והיקף הרצח שלא היה לו תקדים בהיסטוריה האנושית - כל אלה יוחסו למין הגברי . בניסיון לצמצם את האשמה הגברית- קולקטיבית ולהקים כוח צבאי גרמני חדש, כינס הקנצלר הראשון של מערב גרמניה, קונראד אדנאואר ( Konrad Adenauer ) ועידה סודית של קצינים בכירים לשעבר במנזר הימרוד באוקטובר 1950 . בתזכיר שחיברו המשתתפים ( Himmeroder Denkschrift ) נאמר בין היתר שיש לשחרר את כל החיילים שהורשעו כפושעי מלחמה, להפסיק את השמצת החייל הגרמני ובכלל זה של אנשי הוואפן SS , ולנקוט צעדים לשינוי דעת הקהל המקומית והזרה ביחס לצבא הגרמני . בסיכום נאמר שעל מדינות המערב לנקוט בצעדים פומביים נגד ה"אפיון הפוגעני" של החיילים הגרמנים לשעבר ולהפריד ( במקור "להרחיק", ר . א ) את הכוחות המזויינים הסדירים לשעבר מנושא "פשעי המלחמה" . בינואר 1951 הצהיר המפקד העליון של בעלות הברית, דווייט אייזנהאואר, על "כבודו" של הוורמאכט, ואמר בין היתר : "נודע לי שהיה הבדל אמיתי בין החייל הגרמני להיטלר וקבוצת הפושעים שלו . . . מצידי, אני לא מאמין שהחייל הגרמני 2 לאחר סיום המלחמה, הנשים ששימשו ככזה איבד את כבודו" . כמפקחות ( Aufseherinnen ) במחנות הריכוז הצליחו להיטמע בקרב האוכלוסייה הגרמנית ולהעלים טוב יותר את עברן מאשר הגברים . חלקן נישאו, שינו את שם משפחתן והולידו ילדים . נוסף על כך, נותר תיעוד מצומצם מאוד ביחס לנשים אלה, הן בשל העובדה שתיקי השירות שלהן היו בעלי נפח קטן יחסית מלכתחילה, והן לאור פעולות שננקטו על ידי סגלי מחנות הריכוז בעת פינויים של המחנות להשמדת כל חומר שיכל היה להפליל את הגברים והנשים ששירתו בהם . 2 . , Wette Wolfram , The Wehrmacht : History, Myth, Reality . Cambridge Mass , Harvard University Press , 2002 . pp . 236 - 238
|
|