|
|
עמוד:14
14 מבוא יתוארו ויידונו, אך באופן מוגבל יותר . כדי לבחון את שאלת הקיום היהודי בבבל אפרוט אותה לכמה שאלות משנה, בהנחה שהדיון הממוקד בכל תחום יוביל לתפיסה כוללת של הסוגיה . השאלה הראשונה שאבחן מתמקדת ביחסם של השלטונות ליהודים . אפתח בבחינת יחסן של האימפריות שבצילן חסו היהודים : תחילה היו אלה אימפריות פוליתאיסטיות, רב תרבותיות ורב דתיות, שנתנו מרחב לקבוצות אתניות ודתיות שונות . לאחר מכן היו היהודים תחת חסותן של אימפריות מוסלמיות, שבהן הייתה הסדרה מיוחדת של מעמד היהודים כבני 'עם הספר' ( אהל אלכתאב ) . לבסוף — הם היו תחת חסותה של האימפריה הבריטית, אשר שלטה באמצעות מדינת חסות שייסדה, היא עיראק, ובתוך תקופה קצרה קיבלה מאפיינים של מדינת לאום . במסגרת זו אבחן את התמורות במעמדם המשפטי של היהודים לאורך כל התקופה ואת מידת ההקפדה על שמירתם של הגבולות אשר קבעו את מעמדם של היהודים . כל זאת, כדי לפענח את סוד הקיום היהודי הממושך באזור זה . למסגרת מעצבת זו היו השפעות על חיי היומיום של היהודים ועל יחסיהם עם שכניהם הלא יהודים, וגם מערכת יחסים זו תיבחן בהמשך הדיון . השאלה השנייה מתייחסת למאפייני החברה היהודית כקבוצת מיעוט דתית בתוך חברת רוב פוליתאיסטית ואחר כך מונותאיסטית מוסלמית : מה היו המוסדות שכוננו את הקהילה היהודית והיו עמודי התווך שאפשרו את קיומה לאורך תקופה כה ארוכה ? כאן יושם דגש על מוסדות האוטונומיה היהודית ועל השילוב המאזן בין פרנסים וגבירים ובין מנהיגות דתית- רוחנית, בין ראש גולה או נשיא ובין רב או גאון וכדומה . ולבסוף ייבחנו התמורות במאפיינים אלה לאורך השנים, ובמיוחד לאחר כינונה של מדינת הלאום העיראקית . משני הנושאים הללו נובעת שאלה חשובה נוספת הנוגעת לזהותם של היהודים בבבל : כיצד הם תפסו את עצמם ואת זיקתם לאזור שבו חיו הם ואבותיהם לפניהם ? בחינת הסוגיה תיעשה בהתמקדות בתחושת השייכות למקום, לאדמת בבל, ובמיוחד בתביעה להחזיק במקומות הקדושים ליהודים באזור, ובהשלכות שהיו לכך על עיצוב הזהות היהודית המקומית . כמו כן, אתייחס בקצרה גם למאפיינים ייחודיים בחיי הרוח והתרבות של הקהילה היהודית לאורך השנים : ל'תור הזהב' של תקופת האמוראים והגאונים, ולתמורות שחלו בתחום זה לאורך השנים, תוך דגש על התקופה המודרנית . חיי הרוח והתרבות של יהודי בבל הוא נושא רחב היקף העומד בפני עצמו, ומקומו בספר זה מוגבל . מצד אחד, משקל מיוחד בזהות היהודית היה לתודעתם ההיסטורית של היהודים בדבר קדמות היישוב היהודי מאז ימי גלות בבל, תודעה של שייכות ואפילו תחושה של בעלות המתבססת על קיום במקום במשך כאלף שנים קודם להגעתם של הכובשים המוסלמים . מצד שני, אתייחס גם למשקלה של התפיסה הדתית היהודית המייחלת לגאולה בביאת המשיח ושיבת ציון, ורואה בקיום היהודי בגולה קיום זמני . שתי תפיסות סותרות, אך במידה רבה גם משלימות אלה, התקיימו לאורך מאות שנים . אומנם התקופה הנדונה בספר מתפרסת על פני אלפיים ושש מאות שנות קיום יהודי בבבל, אולם חלקו העיקרי של הספר מוקדש למאה השנים האחרונות של הקהילה, מאמצע
|
|