|
|
עמוד:9
פתח דבר 9 אחד הנופלים במערכות ישראל בצירוף טקסט כגון "מותו לא היה לשווא" . שלטים כאלו היו תופעה ייחודית למחאת 2023 . שלו ושריף פנו למספר משפחות שכולות שהניפו שלט כזה במחאה וריאיינו אותן על הבחירה שלהן ומשמעותה . בפרק השלישי, 'שלטים על הארץ', מספר האומן ספי סנדיק בריאיון עם ד"ר ורדה זילברברג על יצירתו במחאה בתור אומן רחוב . מדי שבוע הציג ספי תערוכת פוסטרים ב'כיכר הדמוקרטיה' ברחוב קפלן בתל אביב, הכיכר שבה נערכה ההפגנה המרכזית השבועית של המחאה נגד הרפורמה המשפטית . סנדיק נקט גישה סרקסטית המציגה את הנושאים הרציניים והכואבים בצורה שמעלה חיוך . אולי חיוך מר — אבל חיוך אמיתי . אשכול שני — מי במחאה מחאת 2023 אופיינה במגוון משתתפיה . היו בה חילונים ליברלים לצד אנשי ימין מאוכזבים ודתיים שנקעה נפשם מהגישה המשיחית של הממשלה . היו בה ארגוני שמאל, ארגונים דתיים, ארגונים של אנשי מילואים, ארגונים פמיניסטיים, ארגוני צעירים, ארגונים של אנשי מקצוע ממגוון תחומים, ארגונים של קהילת הלהט"ב ועוד . בחרנו להתמקד באנשים משלוש קבוצות שמתוכן היו שהשתתפו במחאה בפועל והשפיעו עליה וגם כאלה שלא השתתפו בה — אך כולם הושפעו ממנה . את הפרק הרביעי, 'ואולי לא היו הדברים מעולם : שבירת אתוס הסולידריות של השכול הלאומי', כתבה פרופסור סמדר בן אשר, ובו היא ניתחה את שבירת האתוס הלאומי בנושא השכול כפי שעולה בדבריהן של אלמנות מלחמה מבוגרות . בפרק החמישי, 'אימא של לוחם', מציגות ד"ר ורדה זילברברג וד"ר אורית אבן שושן-רשף שני נרטיבים מקבילים . האחד של אימהות ללוחמים שתמכו במחאה, והשני של אימהות ללוחמים שתמכו ברפורמה המשפטית . בפרק השישי והאחרון באשכול זה, 'גיל ההתבגרות בצל המשבר החברתי', מציגה ד"ר אורית אבן שושן - רשף את הקשיים של הנוער המתבגר בתקופת המחאה . נוער זה נאלץ להתמודד עם אתגרים דומים לאלו שהתמודדו עימם באותה עת המבוגרים . בתקופה זו חוו המבוגרים גם הם מעין 'התבגרות', שעיקרה הטלת ספק בכל מה שהאמינו בו עד אז וניסיון כואב לבנות את עצמם מחדש מתוך הבלבול .
|
|