|
|
עמוד:10
בשנה הראשונה שלי כאחות קהילה פגשתי את הרופא שיציע לקחת אותי תחת חסותו ולהכשיר אותי בתחום שלא ידעתי שקיים בכלל . גמילה מעישון . כבר אז הייתי מעשנת לשעבר כשלוש שנים ( כן . אני מעשנת לשעבר בעצמי כבר יותר משני עשורים, כך שהחיבור שלי לנושא שהפך שליחות עבורי, הוא גם אישי ביותר ) , אבל בלי קשר לכך הנושא היה מרתק בעיניי . התשוקה שבה אותו רופא דיבר על הנושא והברק בעיניו הספיקו כדי שאגש אליו ואומר לו שאשמח שיביא אותי בחשבון אם הוא זקוק לאחות מוסמכת במרפאה שהוא עומד לפתוח . הוא הסתכל עליי ואמר בפשטות : "אני לא צריך אחות, אבל אני בהחלט צריך מנחים . תרצי להיות מנחת סדנאות לגמילה מעישון ? " ואני, קצת לא מאמינה, קצת בהלם מהרגע המכונן, אמרתי "כן ! " בלי לחשוב פעמיים . בלי לדעת שהרגע הזה יהיה נקודת המפנה בחיי המקצועיים . בשנים הראשונות הייתי מנחה גרועה . הנה, אני אומרת את זה בפה מלא . במשך ארבע שנים ניסיתי בכל דרך אפשרית להעביר את הקבוצות תהליך . לפעמים סיימתי סדנה כשאני מסופקת, אך לא מעט סדנאות היו פשוט מזעזעות . לא הבנתי מה אני לא מבינה, אבל ככל שלא הבנתי, כך התמדתי לחקור, ללמוד, להכשיר את עצמי, לשדרג את בסיס הידע שקיבלתי מהרופא ולהעמיק אותו, להכיר עוד זוויות, להבין את נפש הנגמלים שהגיעו לסדנאות ונתנו בי אמון . למדתי אימון אישי במכון אדלר, סיימתי מסלול מאסטר NLP וחשבתי שהנה ! זהו ! הבנתי הכול ! עכשיו ההנחיה שלי תהיה שלמה ומלאה ! שנתיים קדימה, השנה ,2016 ומשהו בי השתנה . קבוצות הגמילה היו מעולות, היו לי הרבה כלים פרקטיים, תודעתיים, הסתכלות לעומק על התהליך, וקיבלתי פידבקים מדהימים . אבל משהו בי לא היה לגמרי שקט . זה לא קרה ביום אחד, אלא הבשיל בי במשך כמה שבועות, עד שהבנתי שיש בי חלק שעד אז פחדתי לגעת בו . החלק הרוחני — החלק שמהותו הסתכלות מזווית גבוהה יותר על החיים 10 | הפסקת סיגריה
|
|