|
|
עמוד:5
בס"ד ה'תש"פ אביעזרי בני היקר, "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱ - לֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" ( קהלת ; פרק ז' פסוק כ"ט ) . כתב רש"י וז"ל : "אשר עשה" הקב"ה את האדם הראשון ישר, "והמה" משנזדווגה לו חווה אשתו ונעשו שניים ונקראו המה, "ביקשו חשבונות רבים" מזימות ומחשבות על חטא . עכ"ל . ואומנם, אין אנו מנסים להבין את מחשבות והבנות אדם וחווה אשר גרמו להם לחטוא, שהרי אין ביכולתנו להבין מעשי הגדולים, כי אין מחשבותינו מחשבותיהם ואין דרכינו דרכם . וכדברי הרמב"ן, בדבריו על דברי רש"י הראשונים בחומש וז"ל : " . . . והאריכות ביצירת האדם וחווה וחטאם ועונשם וכו', לא יובן בינה שלמה מן הכתוב" . אומנם נכתבו כל הדברים רק כדי שנוכל ללמוד מזה לחיי המעשה שלנו ; מה ראוי לעשות וממה צריך להימנע . וכשנדייק בסיפור זה, עם דברי שלמה המלך הנ"ל, נמצא כי שורש המכשול היה מה שאדם עשה הכול בהסתכלות על חווה לפי ההסתכלות על עצמו, ובלי לברר אולי היא חושבת אחרת . שהרי ידע שה' אסר רק אכילה, ואילו איסור הנגיעה הוא תוספת שלו . ואם כן, למה לא אמר זאת לחווה ? ובשעה שאומרת לו כי אין כוונת ה' למוות כפשוטו, לא בירר, אולי כל הראייה היא מנגיעה,
|
|