הקדמה: מי היה שמואל פלקוביץ׳? זיכרונות של תעשיין יהודי בראשית המאה העשרים בהקשרם ההיסטורי

עמוד:13

הקדמה 13 בירושלים : בכותל המערבי, בקבר רחל ובכמה בתי כנסת בעיר . ביקור בעיר הקודש מלווה בתיאורים מפורטים של המראות והריחות שבהם פגש ושאותם חש במסגרת ביקורו הקצר בעיר בחג הסוכות בשנת 1931 . תיאוריו אלה מתובלים בתובנות לאומיות וברגשות קולקטיביים-פרימורדיאליים הנוגעים לחשיבות של ארץ ישראל לעם ישראל . מבחינה טרמינולוגית תיאוריו בחלק זה שונים באופן בולט משאר חלקי האוטוביוגרפיה והוא מיטיב לתאר את סערת הרגשות שחש עת הוא פוסע בסמטאות העיר העתיקה או ברגע שבו הוא חוזה בכותל לראשונה . התיאורים ותחושותיו ״משיחיים״ ממש ומגיעים לשיא ברגע שבו הוא פוגש ברב קוק לשיחה קצרה שבמהלכה הוא מחליט, על פי עצת הרב, לעלות לארץ ישראל בהקדם האפשרי . 12 עם חזרתו לתל אביב מחליט פלקוביץ׳ לרכוש שני מגרשים בשדרות רוטשילד בעיר ( בהמשך הוא רוכש שני מגרשים נוספים באותו הרחוב, וגם פרדס בבני ברק ) ועליהם הוא מקים את ביתו . חודשים ספורים מאוחר יותר חוזר פלקוביץ׳ עם אשתו ושתיים מבנותיו הרווקות לתל אביב, הפעם כבעל ״סרטיפיקט בעלי-הון״ . פלקוביץ׳ מתאר כיצד יחד איתו ועם משפחתו עלו בעיקר בעלי הון גרמנים . השנה הייתה ,1933 הנאצים זה עתה עלו לשלטון בגרמניה, דבר שהביא לזרם עלייה של בני מעמד הבורגנות ובעלי הון מהמדינה והביא לתחושה כי עלייה זו הייתה מורכבת ברובה מגרמנים ולכן אף כונתה ״עליית הייקים״ . למרות הדימוי, הנתונים המספריים מצביעים כי כ- % 40 מהעולים באותה התקופה הגיעו מפולין ורק % 20 מגרמניה . 13 עם זאת, הרכב האוכלוסייה היה שונה ובעוד העולים מגרמניה היו אמידים, עיקר העולים מפולין היו חלוצים ללא ממון . כך שמהבחינה הזאת פלקוביץ׳ היה שונה בנוף העולים מפולין . הוא הביא איתו ממון רב במסגרת העלייה ארצה ושם לעצמו למטרה להשקיע בתשתיות ובחינוך בארץ ישראל . בעיתונות התקופה מופיעות תרומותיו למגוון רחב של מוסדות חינוך ותעשייה . בשנת ,1940 פורסם בעיתון ״הבוקר״ כי שמואל פלקוביץ׳ תרם את הכנסותיו משכר הדירה של אחד מהבניינים שהיו בבעלותו בשדרות רוטשילד בתל אביב, ועמדו על 450 אלף לירות ארץ-ישראליות, לטובת הזנת תלמידים בשלושה מוסדות חינוך דתיים 12 הרב אברהם יצחק הכהן קוק ( 1865 - 1935 ) , הרב הראשי האשכנזי הראשון של ארץ-ישראל, מאבות הציונות הדתית . עלה ארצה בשנת 1904 והחל משנת 1919 כיהן כרבה הראשי של ירושלים . פסיקותיו ההלכתיות עסקו רבות בסוגיית הקשר שבין הלכה לציונות . 13 דורית יוסף, ״האומנם מתנשאות, קליטתן החברתית של נשים עולות ממרכז אירופה בארץ- ישראל״, קתדרה 164 ( 2016 ) , עמ׳ 75 - 108 ; משה צימרמן ויותם חותם ( עורכים ) , בין המולדות : הייקים במחוזותיהם , ירושלים : מרכז זלמן שזר, תשס״ו ; יואב גלבר, מולדת חדשה : עליית יהודי מרכז אירופה וקליטתם 1933 - 1948 , ירושלים : יד יצחק בן-צבי, 1990 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר