|
|
עמוד:8
העולם על-פי פלקוביץ׳ 8 שמדובר בטקסט ארוך ומפורט שנראה כטקסט שתוכנן לצאת לאור אך נגנז, אולי עקב מותו של המחבר . שמואל שם-שמואל פלקוביץ׳ נולד בעיירה דז׳יאלושין ( Działoszyn ) , פלך קאליש ( Kalisz ) , באביב 1881 למשפחת סוחרי שאריות טקסטיל . את נערותו העביר כתלמיד של דודו בכפר סילמרז׳יץ׳ ( Sulmierzyce ) שבמחוז רדומסק ( Radomsko ) , ואחר כך בישיבה בעיר הולדתו . אך עד מהרה הצטרף לעסקי משפחתו והחל לסחור בבדים גם כן . עסקיו גדלו והתפתחו בזמן מלחמת העולם הראשונה ומייד אחריה, וכללו ייבוא סוכר ודברי מתיקה, הקמת מפעלים לייצור תחרה ווילונות ובעלות על טחנות קמח . בדומה לאביו, גם עסקיו של פלקוביץ׳ הבן התקיימו במרחבים גיאוגרפיים שונים, הן בפולין והן מחוצה לה . קשריו הבינלאומיים כללו ייבוא חומרי גלם ומכונות מאנגליה, גרמניה ורוסיה . את בנו, משה, שלח להשתלם בווינה, ובהמשך, כאשר התקרב לזרם המזרחי, בחר להשקיע את ממונו בארץ ישראל . בשנת ,1933 ולאחר ביקור כתייר בפלשתינה-א״י, בחר להשתקע עם אשתו ושתי בנותיו בתל אביב . כנראה בסמוך לעלייתו החל בכתיבת קורותיו וזיכרונותיו החל מילדותו המוקדמת ועד לסגירת עסקיו בפולין ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה . נוסף על כך בחר פלקוביץ׳ להעלות על כתב את המלצותיו ותובנותיו לגבי ההתפתחות התעשייתית והכלכלית הרצויה של מדינת ישראל הצעירה . זיכרונותיו כוללים התייחסות לאירועי מפתח בהיסטוריה העולמית והיהודית במזרח אירופה מנקודת מבט של אדם אמיד אך ״מן היישוב״ והם מהווים מסמך היסטורי ייחודי החושף בפנינו את אחורי הקלעים של תעשיית הטקסטיל היהודית בפולין לפני חורבנה . ״העולם על-פי פלקוביץ׳״ מציג תמונה סובייקטיבית, ולעיתים חד-ממדית של תקופה רבת תהפוכות . חשיבותה היא בין היתר בכך שהיא נותנת קול למי שהשתייך לשורות האחוריות של אנשי הציבור והעסקים בפולין העצמאית ואחר כך ביישוב, ומאפשרת הצצה למי שכבר בחייו נתפס כשריד של דור שנכחד . נוסף על כך היא חושפת תמונה מורכבת וייחודית, המאירה באור חדש את יהדות מזרח אירופה בכלל ופולין בפרט . קהילה יהודית עצומה זו נחשבת עד כה במחקר כקהילה ענייה, מסורתית, מסוגרת ואומללה ; ואילו מתוך תיאור חייו של פלקוביץ׳ נגלית לעינינו תמונה אחרת לגמרי, הצבועה בעושר וממון לרוב, בקשרים כלכליים בינלאומיים ובמערכות יחסים פוריות וענפות עם החברה הלא יהודית . האוטוביוגרפיה המובאת כאן מלווה בסוף דבר פרי עטו של יוסף קומם, נכדו של פלקוביץ׳, שזכה להכירו . הטקסט נכתב בעברית במכונת כתיבה, וככל הנראה מזכירותיו של פלקוביץ׳ בתל אביב היו אמונות על מלאכת ההקלדה במקביל להכתבתו להן את הטקסט . על-פי המיתולוגיה המשפחתית האוטוביוגרפיה נערכה על ידי ש״י עגנון שהיה חבר המשפחה, עם זאת לא הצלחנו למצוא סימוכין לטענה . כיאה למקור היסטורי, בחרנו להביא את הטקסט כמות שהוא, בעריכה לשונית ומבנית מינימלית .
|
|