|
|
עמוד:10
10 המלחין כמשורר של המשורר ? האם מי שמאזין לטקסט מולחן אמור לפענח אותו כשם שהוא מפענח 4 טקסט כתוב כקורא ? ״ . ספר זה בודק שאלות אלה ונוספות, ובעיקר את הקשר בין הטקסט והמוסיקה של שירים שהולחנו במאה ה- 19 . כיצד התייחסו המלחינים שוברט, שומאן, ברהמס, וולף ומאהלר לטקסטים של משוררים בני התקופה ? לעיתים יצרו המלחינים את השירים מחדש, שינו את הדגש המשקלי והטקסטואלי ובָראו פרשנות אחרת לפואמה המקורית . מה עשו המלחינים ברגע האחד המתואר בפואמה ? לאן הובילו אותו ? האם המוסיקה שלהם מאירה את המילים, מגבירה או מתנגדת למשמעותן ? לעיתים הלחן והליווי מעצימים את הטקסט הקיים, גם אם אינם מדגישים את המשמעות באופן מלא . המלחין עורך את השיר מחדש ומפקיד את הטקסט בידי שני שותפים : הקול ( הזמר / זמרת ) והפסנתר / תזמורת, ושניהם שותפים לפרשנות בזמן שהם מבצעים את השיר . מה היחס שבין המחבר לטקסט ובין הטקסט לקורא ? האם לטקסט יש מעמד עצמאי, או שמא יש להתייחס להקשר התרבותי שבו נכתב ולביוגרפיה של מחברו ? לשם כך, עלינו לדון מעט במדע העוסק בשאלות של פרשנות, ההרמנויטיקה . 4 אסף, המוסיקה לפני הכול, עמ׳ 17 .
|
|