מבוא

עמוד:2

2 | לדובב שפתי שותקות להכרת הקורות אותן מימיהן במזרח אירופה, דרך הקשר לתנועה הציונית, העלייה ארצה והחיים בקולקטיב מימי הראשית ועד לשנות הארבעים . איסוף דבריהן בספר עונה לאתגר של הכנסת הנשים ה״חבויות״ וה״שוליות״ אל תוך הסיפר ההיסטורי . תהליך זה החל בשנות השבעים של המאה העשרים בארצות המערב . המחקר על אודות הנשים היה משולב במחקר על אודות מיעוטים בחברה ועל חיי היום יום, שעד לאותם ימים כמעט שלא נחקרו . הגישות הפוסט-מודרניות ( בסוציולוגיה ובהיסטוריה ) , שמדגישות את אי השוויון של קבוצות חברתיות, השפיעו גם על התפתחות המחקר על אודות נשים . הדמות והקול של ה״אחרים״, שהודחקו בעבר לשוליים, הוצבו בקדמת המחקר כאשר נקודת מבטם של ה״מודחקים״ היא המוצא לבחינת 3 ההתרחשויות . מתחילת שנות התשעים החלה להיכתב גם ההיסטוריה הישראלית מהפרספקטיבה של נשים ולא רק של גברים . עיקר ערכה של הכתיבה הזו היא השלמת ידע חסר, הוספה של פינה נשכחת לכתיבה ההיסטורית . תודות לפורצי הדרך ולממשיכיהם ( חוקרים וחוקרות ) מקבל קולן של הנשים בחברה 4 גם למחקר על התנועה הקיבוצית, שהנו רב היישובית את המקום הראוי לו . ופורה, נוספו מחקרים העוסקים בעשורים הראשונים לקיומה מזווית ראיה מגדרית וסוציולוגית-היסטורית . הם עוסקים בפער בין המודעות החברתית המהפכנית של חברי הקיבוצים שדגלה בשוויון, ליכולת ( הנפשית והמעשית ) להגשימה במציאות . הם מלמדים על שאיפות הנשים ועל המאמצים שהשקיעו כדי לחדור לתחומים שהיו במרכז ההוויה החלוצית והקיבוצית שעיקרם כיבוש העבודה, כיבוש השמירה והשתתפות במפעל ההתיישבותי, 5 ומתארים את מאבקן על מעמדן ועל השתלבותן בחֶברה . 3 קבוצת מיעוט ( לאו דווקא מבחינה מספרית ) היא קבוצה חברתית בתוך קבוצה רחבה שמתאפיינת בזיקה ערכית כפולה : גם לערכים של החברה הדומיננטית וגם למטרות ולערכים המיוחדים לה . אנוך, האדם בחברה, עמ׳ 29 – 32 . ראו גם על ההיסטוריה מלמטה ונסיבות התפתחותה של גישה זו לחקר ההיסטוריה מאלי, העידן ; זנד, במה הועילה . 4 על חשיבות הקטגוריה של מגדר לניתוח היסטורי של תקופת היישוב נכתב לא מעט . ראו למשל את כתבי הראשונות שחוללו את המפנה במחקר : יזרעאלי, תנועת הפועלות ; ברנשטיין, חקר נשים ; מלמן, מן השוליים ; הנ״ל, למלאך ; שילה, נשים ; שילה וכ״ץ, מבוא . 5 מחקריה של סילביה פוגל ביזאוי על הנשים בקיבוץ פרצו דרך למחקרי ההמשך . ביניהם נמנים : אמהות ; החברה ; מרים ברץ ; המגדר . ראו גם מחקרים נוספים : רוזן, תמורות ; סיני, השומרות ; קמינסקי, בדרכן ; גופר, האישה הציונית .

יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר