|
|
עמוד:10
10 ערגה הלר ושותפים לבניין ולהצלחת העיר ( הלמן : ,2007 53 ) ; הייתה זאת תפיסה הומנית שהקדימה את זמנה בהגדרת היחסים שבין האדם ובעל החיים שבחסותו, באחריותו או בטיפולו ( בניגוד ליחסי בעלות ) במרחב העירוני . כלבים קטנים ובינוניים היו נוכחים בתל אביב הצעירה יותר מאשר בערים האחרות של הישוב הארץ- ישראלי בשנות ה- 20 וה- 30 של המאה הקודמת, בעיקר בקרב יוצאי גרמניה . לעומת זאת, כלבים בינוניים וגדולים רצו חופשיים בין בתי הקיבוצים והמושבים, כפי שתועדו בעדשות צלמי התקופה וביניהם זולטן קלוגר, בנו רותנברג, בוריס כרמי ורודי וייסנשטיין . והיו גם בני הזוג רודולף ורודולפינה מנצל ( ראו : איור ,11 פרק 3 ) , רופא ומומחית לבעלי חיים, שהגיעו לקריית מוצקין מאוסטריה, ושקידמו באותה העת שיטות גידול, אילוף ושמירה לטובת ההתיישבות, תחומים שהיו אסורים, תחת כיסוי בשם העמום "ארגון נוהגי כלבי השירות" . כמו כן, במהלך מלחמת העולם השנייה הם סיפקו כלבים מגלי מוקשים לצבא הבריטי, ובהמשך לימדו את תורתם את כלבני צבא ההגנה לישראל בראשיתו . כלבים מבחינתם ייצגו אהבה, הבנה ועבודה משותפת ; הם האמינו כי חברות עם כלב היא הדרך הקצרה לידידות של אדם עם מין חי שאינו אדם ( מנצל ומנצל, תשכ"ט ) . כיום אנו יודעים שכלבים יכולים להיות חיות מחמד ועבודה, לוחמים, מעניקי תמיכה רגשית ונחייה . שותפיהם האוהבים יגידו שאינם יכולים בלעדיהם, וילדים רבים חולמים על היום שבו יאמצו במשפחתם כלב או כלבה . לפי המרכז הארצי לרישום כלבים בשירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, נכון לשנת 2022 חיים למעלה מחצי מיליון כלבים בישראל, כשהריכוז הגבוה ביותר נמצא בתל אביב, שבה גם הסיכוי למצוא למעלה מכלב אחד בבית הוא הגבוה ביותר . נתון זה תומך במחקרים שמראים שאומנם מתקיים שינוי משמעותי ביחס כלפי החזקת כלבים במשקי בית בישראל, אך לרוב המדובר במשקי בית המזוהים כחילוניים ( 98 : 2020 , Marcus & Bar - Joseph ) . לפי
|
|