|
|
עמוד:14
7 כמו כן, ויקטימולוגיה עוסקת בפרופילים של נפגעי עבירה ( פישמןאת חייו . ומש, 2006 ; 2010 , Tilbrook et al ) , בתיאור ההשפעות שעלולות להתלוות 8 נוסף על כך מדע זהלפגיעה ( לדוגמה, קוזורמן ועמיתיו, 2015 ) והטיפול בהן . חוקר את הקשר של נפגע העבירה עם קבוצות ומוסדות חברתיים אחרים כגון התקשורת, ותנועות חברתיות שונות ( 2015 , Neely ) . הכרה חברתית בפגיעה אדם שנפגע אינו זוכה בהכרח להכרה חברתית בקורבנותו, ועל כן לא תמיד יזכה לסיוע פורמלי מצד המדינה . בארט ( 1983 , Burt ) תיארה תהליך של היווצרות הכרה חברתית פורמלית בנפגע העבירה . ראשית, מאחר שלעיתים הפגיעה מלווה בהכחשה, השלב הראשון קשור למודעות ולהכרה של האדם בקורבנותו ; שנית, רק לאחר התגברות על מנגנון ההכחשה האדם בשל לספר ולהתלונן על פגיעתו ואף להגיש תלונה במשטרה ; שלישית, בסופו של תהליך, תוכר קורבנותו על ידי הרשויות החברתיות וייתכן שיזכה לתמיכה משטרתית, משפטית וסוציאלית וגם יהיה זכאי לכל הזכויות שמגיעות לו כנפגע עבירה . כיום המדיניות החברתית בישראל מבחינה בין נפגעים שונים . ישנה הכרה ממלכתית מלאה בנפגעי פעולות איבה ( חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- 1970 ) ובנפגעי תאונות עבודה . המוסד לביטוח לאומי מפצה משפחות שכולות וכן מקרים של פציעות בעבודה ומקרים של נכות . מנגד, למרות רגישותה של מדינת ישראל לאזרחים ולתושבים שנפגעו, טרם התגבשה הכרה ביחס לנפגעי עבירה : בשונה מהחוק במדינות מערביות אחרות, בחוק הישראלי אין כמעט זכויות בנוגע לטיפול בנפגעי עבירה ולסיוע להם . יוצא מן הכלל הוא הוראת "סל השירותים והטיפולים למשפחות שחוו אובדן פתאומי ושכול כתוצאה מתאונת דרכים ועבירות המתה" ( משרד הרווחה והשירותים החברתיים, 2015 ) , שמתייחסת לשאירי נפגעי עבירות המתה . במקרים אלו, המדינה נדרשת להעניק סיוע נפשי למשפחה שאחד מבניה היה קורבן לרצח . סוג הסיוע שניתן בישראל לשאירים אלו וגובהו נבחנים על פי נסיבות הפגיעה והסטטוס של הנפטר בעת מותו . 7 . פוגץ, 2020 ; שהם ואבולעפיה, 2010 ; Burns and Sinko , 2021 ; kirchhoff , 2010 ; Lloyd and Borrill , 2020 ; Shoham and Gideon , 2014 8 . אורן וסגל, 2020 ; זליגמן, ,2016 2019 ; 2017 , Fernández - Lansac and Crespo רונית פלד-לסקוב, אפרת שהם, מאיר חובב 14
|
|