|
|
עמוד:12
12 | טלי שרוט וקאס ר' סאנסטיין חדשים . כך או כך זוהי חוויה מאושרת . עכשיו דמיינו שאתם חיים את היום הזה מחדש . פעם נוספת . ועוד פעם . ועוד פעם . ועוד פעם . אתם לכודים בלולאת "היום הכי טוב בחיי" . מה יקרה ? היום הכי טוב בחייכם יהפוך לפחות מלהיב, פחות מאושר, פחות כיפי ; הוא ייראה פחות משמעותי . עד מהרה יהפוך היום הכי טוב בחייכם למייגע . השמש לא תהיה כל כך חמימה, השלג לא יהיה כל כך קסום, האהבה לא תהיה כל כך מושלמת, ההישגים שלכם לא ייראו כל כך גדולים והמנטורים שלכם לא ייראו כל כך חכמים . מה שמלהיב בתחילת השבוע נהיה משעמם בסופו . אנחנו מִתרגלים, כלומר מגיבים פחות ופחות לגירויים שחוזרים על עצמם . זהו טבע האדם . אפילו דברים שפעם נראו מלהיבים ( מערכת יחסים, עבודה, שיר, יצירת אמנות ) מאבדים את זוהרם כעבור זמן מה . מחקרים מראים שאנשים מתחילים להתרגל אפילו לקסם של חופשות טרופיות כבר במהלך 43 3 השעות הראשונות . אבל מה היה קורה אם ניתן היה לעורר מחדש את מלוא ההשתאות מהדברים שהפסקנו להרגיש או לשים לב אליהם ? אם ניתן היה, במידה כלשהי, להשיב את המצב לקדמותו, לבטל את השפעת ההתרגלות ? זאת השאלה שהספר הזה עוסק בה . נשאל בו מה יכול לקרות אם נוכל להתגבר על ההתרגלות בעבודה, בחדר המיטות, או במגרש הספורט . איזו השפעה תהיה לכך על האושר, על מערכות יחסים, על העבודה ועל הקהילה ? וכיצד ניתן לעשות זאת ? נראה כיצד שינוי זמני של הסביבה, של הכללים ושל האנשים שעמם יש לנו אינטראקציות, או יציאה להפסקות קטנטנות מחיי היומיום ( אמיתיות או מדומיינות ) יכולים לעזור לעורר מחדש את הרגישות ולגרום לנו להתחיל לשים לב לדברים שכמעט נעלמים מעינינו . נבדוק לא רק כיצד ניתן לבטל את השפעת ההתרגלות לדברים הטובים ביותר ( עבודה נהדרת, בית נפלא, סביבת מגורים טובה או מערכת יחסים מעולה ) אלא גם איך ניתן לבטל את השפעת ההתרגלות לדברים הרעים .
|
|