|
|
עמוד:12
12 מבוא שיטתי, יש לענות, לפי הבנתי, על שתי שאלות בסיסיות . הראשונה : מהם התפקודים שנראה כי הטבע הועיד לגוף האדם ? השנייה : מניין שואב האדם נחת רוח ? תשובתי לשאלה הראשונה מושתתת על ההנחה האינטואיטיבית שאומרת זאת : איברי הגוף תובעים ביטוי לתפקודיהם השונים, ובכך הם יוצרים באדם השתוקקויות שונות — חלקן מודע, חלקן מודע חלקית וחלקן בלתי מודע . תשובתי לשאלה השנייה מושתתת על התבוננות בקשת רחבה של התנהגויות אנושיות ועל שיוכן לאשכולות נפרדים, על בסיס ההנחה שקובעת כי להתנהגויות בכל אשכול קיים גורם משותף שהוא מקורן, כלומר — הוא הסיבה הראשונית להן, סיבה עמוקה שאותה ביכולתנו להבין ואף לקבל באמצעותו של שכל ישר ; גורם משותף זה הוא בבחינת אבן יסוד, שורש - אב נפשי, מעיין קדמון, מניע ראשוני, וגם הוא עשוי להיות מודע, מודע חלקית או בלתי מודע . האדם, לפי תפיסתי, 3 מונע מן הכוח המאוחד של שלוש משפחות 4 משפחת מניעי ההישרדות הפיזית, משפחת של מניעים ראשוניים : מניעי ההמשכיות של העצמי ( שתכליתה העיקרית שימור הגנים של היחיד מדור לדור ) ומשפחת יצרי העונג — משפחה בפני עצמה בת שישה-עשר יצרים ; וכיוון שאני מניח כי שתי המשפחות הראשונות של המניעים אינן מצריכות יותר מתזכורת והרחבה קלה לשם השלמת התמונה כולה, החיבור מתמקד בפירוט ובהבהרה של המניעים השייכים למשפחה האחרונה . כל אחד ואחד מן המניעים במשפחה זו, משפחת יצרי העונג, הוא מניע ראשוני, גורם העומד בפני עצמו . עם זאת, בנסיבות רבות פועלים שישה-עשר המניעים העצמאיים הללו באופן משולב, וזאת כשהם מצטרפים זה לזה ולמניעי שתי המשפחות האחרות . החיבור אינו דן באפשרות ואינו שולל את האפשרות כי כוח עליון הוא היוצר של כלל המניעים הראשוניים . על כל פנים, הוא גורס כי מנקודת הראות האנושית אנו רשאים להניח כי סיבת החיים ותכליתם אינן רק הישרדות או הולדה ושימור גנים, אלא גם הפקת עונג שאינה קשורה אליהם בהכרח ( אף שיש בה להצדיק את כדאיותם, ובייחוד כשאדם שרוי בנסיבות קשות ותר אחר דרכי נוחם ) . אם השקפה זו תתקבל על דעת הקורא, הוא יחוש כי נמסר לידיו צרור מפתחות קטן, קל למדי להפעלה ובעיקר יעיל מאוד, להבנתם של רצונות, רגשות,
|
|