|
|
עמוד:14
14 יורי סלע מקצועיות, בדרך כלל בתחומי הפסיכותרפיות ההומניסטיות, הרב-תחומיות והחדשות בתוך מציאות זו נדרש מורה נבוכים חדש שחשיבותו הציבורית, התיאורטית והקלינית מכרעת לא פחות מזו של מורה הנבוכים המהפכני שהנחילה הפסיכואנליזה בראשית ימיה מצפן מקצועי כזה, ברוח ההצעה בפרק הראשון בספר, מצביע על שתי תנועות הפוכות, מן הגוף לנפש, ומן הנפש לגוף, ומביא בחשבון גם את מקומן של מסורות המזרח ושל ממד הרוח בכלל בעשייה הפסיכותרפויטית פעמיים בשנים האחרונות, בשני התכנסויות מקצועיות, הייתי עד לאירועים שנחרטו בליבי הן בשל היותם מכמירי לב כשלעצמם והן בשל כך ששניהם ביטאו רגישות וטעינות רגשית דומה האחד בכנס של מרכז בולבי לתיאוריית התקשרות בלונדון, שכותרתו הייתה "על אודות גוף", והשני בהרצאה שכותרתה "גוף המחכה להיחשב : הגופניות של המטפל כבסיס לעבודת עומק אנליטית" של מיכל ריק ממרכז ויניקוט בישראל המכנה המשותף לשניהם היה התגובה להרצאות : בשניהם נעמדו אנשי מקצוע ותיקים בתחומי הפסיכותרפיה הגופנית והטיפול בתנועה, כשדמעות בעיניהם, ובגרון חנוק הודו למרצים ולמארגני האירוע על כך שמקומו של הגוף בטיפול הנפשי זוכה סוף-סוף להכרה ממסדית עולם הפסיכותרפיה הקונבנציונלית, המזוהה עדיין בישראל במידה רבה עם החשיבה הדינמית ובשוליו ( המתרחבים ) גישות התנהגותיות וקוגניטיביות, ועולם הפסיכותרפיה הגופנית, שנחוו לאורך עשרות שנים כשני יקומים מקצועיים מקבילים, החלו משיקים ונוגעים זה בזה למרבה ההפתעה, נקודות המגע והממשק המתהווה מצביעות על כך שתשתיתם משותפת ושיסודה בפסיכולוגיה גופנית-נפשית מונח זה — כפי שמשתמע משמו — מבטל את האפשרות לקיומה של פסיכותרפיה "נפשית" בלבד, וקיומו של טיפול נפשי שאינו מביא בחשבון את הקשר שבין גוף לנפש, שאינו מייחס חשיבות לתשתית הגופנית של הנפש האנושית, או שאינו רואה את היותם של הגוף והנפש חלק מאחדות אחת עם זאת, חשוב לזכור שלתחושות של אנשי המקצוע בשני הכנסים המקצועיים של מרכז בולבי ושל מרכז ויניקוט, שחוו שסע מקצועי ואפליה מקצועית ארוכי שנים, היה בסיס היסטורי רציף ותשתיתי הקו המפריד בין הנשמה והנפשיות מחד גיסא לבין הגופני והגופניות מאידך גיסא הוא אחד מקווי המתאר הבסיסיים של התרבות המערבית השאלה הפסיכו-פיזית בגילוייה הפילוסופיים נחשבה לאורך הדורות בעיני
|
|