|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 198 | חופש המחאה וחופש ההפגנה — עתיד דמוקרטי לשריד מנדטורי ? לקונצנזוס — מי שהפוליטיקה הדמוקרטית הממוסדת, המבוססת על עקרון הכרעת הרוב, עלולה להשתיק . ראוי שהשלטון והתרבות הפוליטית יעודדו את הציבור להביע את עמדותיו על ההתנהלות השלטונית בדרכים מגוונות, ובכלל זה בדרך של מחאות, מן הטעם שהפגנות משקפות את הלכי הרוח של הקבוצות המרכיבות את הפסיפס החברתי . האזרח, בלשונו של השופט אגרנט, "הוא היודע כאשר 'הנעל לוחצת יותר מדי' והיכן מקום הלחיצה" . 6 במיוחד, מחאות והפגנות עשויות להציף לפני הגורמים הפוליטיים ולפני הציבור עוולות, דאגות או אינטרסים שאינם זוכים לתשומת לב מספקת במערכת הפוליטית . כפי שציין חמי בן נון : "כל שלטון ( ואזרחי המדינה ) יֵצאו נשכרים מקיומם של אזרחים אחראיים, אם ישתמש השלטון במחאתם ככלי בקרה עבורו וידון ברצינות בטענות שהם מעלים נגדו" . 7 יתר על כן, ההפגנה היא מנגנון ונטילציה או קתרזיס שדרכו ניתן לנקז החוצה בדרכי שלום רגשות של תסכול ומורת רוח, קיפוח ואפליה . הגבלה של הזכות עשויה להביא לגאות של רגשות שליליים, ובכך להעלות את הסיכויים להתפרצות אלימה, שתהיה משום איום ממשי וקשה לריסון על שלום הציבור . 8 לעניין זה יפים הדברים שכתב מרטין לותר קינג במכתבו מבית הכלא העירוני של ברמינגהם : יש לו לכושי [ כך במקור ] הרבה רגשי טינה כבושים ומפחי נפש חבויים . חייב הוא לתת להם פורקן . ילך, אפוא, לפעמים למצעדים ; יישא את תפילותיו בעלותו לרגל אל בניין העירייה ; יבין מדוע נחוצות לו שביתות שבת ותהלוכות חופש . אם לא יימצא להרגשותיו הכבושות פורקן בדרכים בלתי אלימות אלו, סופן למצוא להן פורקן בביטויים מבשרי רעה של אלימות . לא איום הוא זה אלא עובדה היסטורית . 9 6 בג"ץ 53 / 73 חברת "קול העם" נ' שר הפנים, פ"ד ז ,871 876 ( 1953 ) . 7 חמי בן נון מרי אזרחי 62 ( 2014 ) . 8 רות גביזון זכויות אדם בישראל 59 ( 1994 ) . 9 אי – ציות ודמוקרטיה 137 ( אהרן אמיר מתרגם, יהושע ויינשטיין עורך 1998 ) .
|
|