|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 198 | חופש המחאה וחופש ההפגנה — עתיד דמוקרטי לשריד מנדטורי ? ברור אם בשלה השעה הפוליטית לחקיקת יסוד בסוגיית חופש הביטוי, והסדרה חוקתית גם איננה תחליף להסדרה חוקית . מתבקש אפוא להסדיר כבר עתה בחוק כמה היבטים בזכות להפגין . אפשר אולי לשאוב עידוד מסוים בעניין ישימות ההצעה להסדרה חוקית של הזכות להפגין לנוכח המנעד הרחב של חברי הכנסת, ממפלגות שונות, לרבות מפלגות הקואליציה, המייצגים מגוון של ציבורים, שתמכו במרוצת השנים במתן הגנה רחבה יותר על הזכות להפגין . אפשר ללמוד על הלך הרוח הציבורי מתוצאות סקר שנערך בעת האחרונה ( פברואר 2024 ) ומצא ש- % 65 מהציבור תומך במידה מסוימת או במידה רבה בעיגון זכות המחאה בחוק יסוד, בהשוואה ל- % 21 בלבד המתנגדים לכך במידה מסוימת או רבה . יש בכך כדי להראות שרובו הגדול של הציבור הישראלי מכיר בחשיבותה של הזכות להפגין, ומעוניין להרחיב את ההגנה עליה . 3 העיסוק בזכות להפגין בעת הזאת מתבקש גם משום ששאלת הזכות להפגין, היקפה, הבטחתה ואכיפתה על ידי הרשויות עומדת במוקד תשומת הלב הציבורית בשנים האחרונות, וביתר שאת בשנה האחרונה — שהתאפיינה במחאות רבות נגד המהפכה המשטרית, ובהמשך בערעור ממשי על הזכות להפגין לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 . במחקר זה נציע קווים מנחים להסדר משפטי נאות, מתוך התמקדות בליקויים העיקריים ובדרכים לתיקונם . כל זאת על בסיס סקירת המסגרת התאורטית, ההיסטורית והנורמטיבית של הזכות . המקורות שעליהם הסתמכנו לכתיבת סקירה זו הם, בין היתר, החקיקה, הפסיקה, הספרות המשפטית, מאגרי המידע המשפטיים, ארכיון המדינה וארכיון העיתונות העברי . מסגרת רחבה זו תסייע לאתר את הבעיות והפגמים בדין הקיים, בדגש על פקודת המשטרה וחוק העונשין, והסוגיות הטעונות הסדרה . ההצעות להסדר יתבססו על דיני זכויות האדם במשפט הישראלי והבינלאומי, ועל מחקר משווה שיתמקד בחוקים מודרניים המקובלים במדינות מתוקנות, ששמרו אמונים למשטר דמוקרטי ליברלי . 3 בר פלג ״המוחים מצביעים על הייאוש כסיבה לכך שהציבור נשאר בבית, אך לא מאבדים תקווה״ הארץ ( 2024 . 3 . 18 ) .
|
|