|
|
עמוד:33
גיליון 98 33 שנה לשבעה באוקטובר המודיעין המסכל הרודפים אחריו, הוא משתדל להיטמע באוכלוסייה ובחברה בה הוא פועל, הן על ידי שימוש בחוליות קטנות וממודרות האחת מהשנייה והן על ידי שימוש בתשתיות קיימות המשמשות את החברה בחיי היומיום . אופי הפעילות הנקודתי והספורדי מצריך אמצעי לחימה מיוחדים, כאלה שיגרמו נזק גדול בטווח זמן קצר, ושיהיו ניתנים להשגה בשוק החופשי . כדי להשיג את מטרות הלחימה בטרור, בהתחשב באילוצים שמעמיד דפוס הפעולה של ארגון טרור, נדרש מודיעין שיאפשר "למצוא מחט בערמה של שחת" . בניגוד למודיעין הנדרש לפגיעה ביחידות צבאיות סדירות – כגון מיקומן, מיקום הבסיסים הלוגיסטיים שלהם, מחנות האימונים שלהם – הרי שהמודיעין הנדרש ללחימה בטרור הוא בבסיסו אודות טרוריסטים כפרטים – מפקדים, פעילים, סייענים ותומכים – הפועלים בתוך אוכלוסייה אזרחית תמימה ; אודות זהותם, מקומות המסתור שלהם, ההתחברויות שהם יוצרים ועוד . על מנת לאסוף את המודיעין המדויק שיאפשר לחימה אפקטיבית בטרור, מפעילים ארגוני המודיעין, ובראשם המודיעין המסכל, מערכי איסוף להשגת המידע הנדרש . האיסוף האיסוף יכול להתבצע ממקורות גלויים וחשאיים . זהו השם הכולל למאמץ להשגת ידיעות על הנעשה "בצד השני של הגבעה" ממגוון אמצעים הכוללים – סוכנים המוחדרים לשורות היריב או מגויסים מתוכו ; אמצעי תצפית מהקרקע או מהאוויר ; לוחמים המבצעים מבצעי מודיעין בתוככי היריב ; מכשירים המנטרים את תעבורת התקשורת האלקטרונית לסוגיה של היריב ; מידע ממקורות גלויים ( אמצעי התקשורת או הפרסומים של היריב ) , במקום מודיעין חפצי הנאסף במסגרת חקירה לאחר אירוע ; וחקירת פעילי היריב או סייעניהם . פרופ‘ בועז גנור ( נשיא אוניברסיטת רייכמן ומייסד המכון למדיניות נגד טרור – ICT ) מדגיש את חשיבות המודיעין הטקטי, שנאסף על - ידי כלל אמצעי האיסוף, כצורך מוקדם לכל פעילות מבצעית, התקפית, הגנתית, ומשפטית ענישתית . עמוס גיורא ( פרופ' למשפטים אמריקאי, יליד ישראל, חוקר בנושא ביטחון לאומי, חקירות דת, טרור ועוד ) , מגדיר את האיסוף כ"עמוד השדרה של הלחימה בטרור, שבלעדיו לא תוכלנה ממשלות להפעיל כל אמצעי שהוא נגד טרוריסטים" . איסוף המודיעין לסיכול הטרור מציב בפני חברות דמוקרטיות דילמות לא מעטות, באשר לאיזון בין האינטרס לשמירה על ביטחון החברה ואזרחיה, לבין האינטרס לשמירה על זכויות האזרחים הללו ועל החירויות הטבעיות שלהם . עומק והיקף השימוש באמצעי איסוף כגון : מעקב, האזנת סתר, וכד', מציבים אתגר לא פשוט בהתמודדות מול דילמות אלה . מרבית אמצעי האיסוף לא נותנים תמונה מלאה של המידע הנדרש, אלא רק "סימן מעיד" לקיומה ואופייה של הפעילות הטרוריסטית . זאת, מסיבות שונות כגון : עירוב אינטרסים של מקור חי, הבנה חלקית של מידע מהאזנות, הערכה של מערך המחקר, ועוד . לעומת זאת, ייחודה של החקירה כאמצעי איסוף הוא בכך שברובם המכריע של המקרים, החשוד הוא מקור המידע הטוב ביותר, ולכן החקירה מספקת את המידע השלם והבהיר ביותר אודות פעילי ארגון הטרור וכוונותיהם, כמו גם מאפשרת שימוש בכלים ובשיטות לבחינת אמיתות המידע ( כגון פוליגרף ) . כאמור, משימותיו המרכזיות של שב"כ הן איתור, מניעה, וסיכול ביצוע פעילות עוינת של חתרנות, ריגול וטרור – המנוגדת לחוק ולאינטרסים של החברה שבמסגרתה הוא פועל . מכאן, היעד אליו מכוונת פעילות השב"כ הוא אוכלוסייה הנמצאת בגבולות המדינה או בשטחים שעליהם המדינה שולטת . בפסק הדין בבג"ץ 94 / 5100 ( 1999 ) נכתב כי "להגשמת משימותיו הוא ( שב"כ - א . ד . ) גם עורך חקירות נגד חשודים בפעילות חבלנית עוינת . מטרתה של החקירה הינה, בין השאר, לאסוף מידע על מחבלים ודרכי התארגנותם במטרה לסכל ולמנוע ביצוע מעשי חבלה בעודם באיבם" . הפעילות החתרנית או הטרוריסטית, מתגבשת באופן חשאי כדי להגן על ההתארגנות המבצעת אותה ולאפשר לפעיליה להשיג את מטרותיהם . כדי לחשוף את הפעילות ומבצעיה, קובע ארגון המודיעין המסכל יעדים לפעולה . הוא מגדיר סימנים מעידים לפעילות, ומפקח על אותן קבוצות או פרטים העלולים להוות גורם סיכון למשטר הדמוקרטי ולחברה אותם הוא משרת . לפיכך, מעצם הגדרת תפקידו של שב"כ הוא מחויב לחדור אל חייהם הפרטיים של תושבי המדינה והשטחים שבשליטתה ( שטחי יהודה ושומרון ) , הנופלים בקטגוריות המחשידות שהוא עצמו קבע - לעקוב, להאזין, לעכב, להגביל ולחקור . הסיכול סיכול הוא כל פעולה שנועדה למנוע איום טרור / ריגול / חתרנות, לצמצמו או להסירו . הסיכול הוא השימוש האופרטיבי במידע המודיעיני המתקבל מאמצעי האיסוף, בין אם לשם מניעת אירוע מתוכנן, ובין אם מעצם הגדרת תפקידו של שב"כ הוא מחויב לחדור אל חייהם הפרטיים של תושבי המדינה והשטחים שבשליטתה הנופלים בקטגוריות המחשידות שהוא עצמו קבע האיסוף כ"עמוד השדרה של הלחימה בטרור, שבלעדיו לא תוכלנה ממשלות להפעיל כל אמצעי שהוא נגד טרוריסטים" מטרתה של החקירה המודיעינית בשלב האיסוף היא להרחיב את המידע המצוי ברשות גוף המודיעין ולהבהירו
|
|