|
עמוד:30
גיליון 98 30 שנה לשבעה באוקטובר טייסת 100 זוכה במקום הראשון . גם בזכות האנשים - יש אצלנו מפענחים בני 50 שצברו ניסיון של עשרות שנים - וגם בזכות איכות הסנסור שלנו שמאפשר לתת את המודיעין הטוב ביותר והאיכותי ביותר . גם ציוד הצילום לטובת הסטילס איכותי ומיוחד, עד כדי שהוא יקר יותר מהמטוס עצמו . " כאמור, כל סיירי האוויר הם קצינים . המדובר במהלך שהחל לפני כמה שנים, שכן עד אז היו גם סיירי אוויר נגדים . ביחידה הגיעו למסקנה שסייר האוויר הוא זה שצריך לתת "נקי" על המטרה ולוודא שאין לידה בלתי מעורבים . דרגות קצונה הן לא רק משהו שמונח לך על הכתפיים . זו גם אחריות כבדה, כשלא אחת כוחות הקרקע תלויים בקביעה שלך . מסיבה זו הוחלט שהמסלול של סייר אוויר מחייב הכשרת קצונה . ליחידת שלף יתרונות ברורים על פני המטוסים הלא מאוישים : האחד, במזג אוויר סוער, בעיקר בחורף, לא תמיד הכלים הלא מאוישים, בעיקר כטב"מים למיניהם, יכולים לפעול בתנאים קשים . ל"צופית" ו"לחופית" אין בעיה כזו והמטוסים ממשיכים לאסוף מודיעין בכל חודשי השנה, בכל תנאי מזג אוויר . ביום ובלילה . יתרון שני : המרחב כולו הולך ונחסם עקב ספקטרום מאתגר . כטב"ם תלוי בתקשורות כדי להעביר את המידע לאחור, לקרון שבו יושב המפעיל . גם היכולת שלו לטוס עשויה להיפגע כשיש חסימות . לעומת זאת, המטוסים של טייסת 100 מאוד עצמאיים . הסנסור שנמצא מתחת לבטן המטוס מעביר את המידע ישר למחשב של סייר האוויר שיכול לעדכן מהאוויר מיידית את הכוחות ותאי השליטה במה שהוא רואה . זו יכולת ייחודית לטייסת והמידע ממשיך להגיע למפקדות הקדמיות או לכוחות המתמרנים גם כשהאזור כולו משובש אלקטרונית . יתרון שלישי : מהירות הטיסה . המטוס יכול להגיע לאירועים מתפרצים בשליש זמן לעומת כלי טיס לא מאויש . זו יכולת קריטית בימים שבהם המעבר בין זירות לחימה הוא מאוד משמעותי . * * * שבת, 7 באוקטובר . רב סרן נ', חובש כיפה, היה בירושלים כשקיבל את הטלפון הראשון ממבצעים טייסת 100 : צבע אדום בבסיס . "בשעה 42 : 06 הייתי כבר בדרך לבסיס בחצור . עדיין לא היה ברור מה קרה ומה גודל האירוע, אבל המשימה הראשונה הייתה לדלג את היחידה כדי להוציא פעילות מבצעית ברגע שנופעל . בש . ג של הבסיס – אזעקות . יצאתי מהרכב והתמגנתי, ומסביב נפילות . חמישים ומאה מטר ממני . כך החלה המלחמה שלי . לאחר הנפילות אני מגיע לטייסת כדי לדאוג שהיחידה תדלג מחצור לבסיס המשנה שלה, ששם אנחנו פורסים . עדיין לא הבנתי את גודל האירוע . קטונתי . אם הייתי מבין באותם רגעים אולי הייתי פועל אחרת . עושה עוד כמה דברים בדרך . אבל זה מה שהיה . בעוד אני סוחב ומעמיס את כל הציוד למטוס מתחילים הטלפונים . היחידה מורכבת מכמה עשרות סיירי אוויר סדירים ועוד אנשי מילואים רבים שבשגרה רובם לא נמצאים בבסיס . משבע בבוקר כולם מתקשרים . שואלים לאן להגיע . מתי צריך לבוא . מוכנים לעשות כל תפקיד . זו הרוח שקובעת את הניצחון . " בחודשים הראשונים למלחמה הטייסים והסיירים טסו מסביב לשעון . כל בלוק טיסה הוא שמונה שעות - מתדריך לתחקיר . זאת אומרת המראה, שש שעות באוויר ונחיתה . אחר כך שמונה שעות מנוחה ושינה ושוב שמונה של טיסה . כך זה חמישה ימים בשבוע ויום אחד בשאיפה בבית . במקביל, משמרות קרקעיות לתכנון המשימה ולתפעול השוטף של עשרות הטיסות שיוצאות כל יום . "יש לנו בטייסת מפקד משימה, שטס יותר מאלף שעות במלחמה בחצי שנה . שיא גינס . רב סרן נ' : "תמיד אמרו לי שכטייס במלחמה אתה עושה שלושה דברים : אוכל, ישן וטס . זה בדיוק מה שקורה עכשיו, משימה מסביב לשעון . " כמו כל צה"ל, גם יחידת שלף נכנסה בשבת סגן מ . מ - 9900 בסיור אוויר במטוס "חופית" . רב סרן נ' : "תמיד אמרו לי שכטייס במלחמה אתה עושה שלושה דברים : אוכל, ישן וטס . זה בדיוק מה שקורה עכשיו”
|

|