|
|
עמוד:45
גיליון 98 45 שנה לשבעה באוקטובר זה, החל ממידע שאינו עובר "למעלה" וכלה ב"התנגשות עם מדיניות" אבל הוא אינו מזכיר גורם אחד שלדעתנו חשוב אף יותר : היום, בתחומים מסוימים שפע המידע גדול מכדי לנתחו בהצלחה בשיטות הישנות . עכשיו ניתן לשאול האם ניתן להיעזר בטכנולוגיה כדי לרסן את "חוק הטבע" הזה ? בישראל, זו שאלה טעונה : בכל עימות צבאי שלא הצליח יש המנסים לגלול את כישלונותיו על הטכנולוגיה, כדי לחפות על בני אדם שעשו מלאכתם רמייה : אבל התברר כי הטיפול בבלוני התצפית הוזנח, ופריצת הגדר נגרמה מתכנון הנדסי גרוע וחוסר השגחה אנושית . הטכנולוגיה אינה מחליפה את האדם, אבל תחת השגחה ובקרה מתאימים היא מרחיבה את יכולותיו הטבעיות ונותנת לו כלים נוספים לביצוע משימותיו . מהות הבעיה להלן מספר דוגמאות, מתוך רשימה ארוכה, לכשלים מודיעיניים חמורים : המרד ההודי הגדול ( 1857 ) , פורט ארתור ( ,1904 ההתקפה היפנית על רוסיה בתחילת המלחמה באותה שנה ) , "מקרה צהוב" ו"מקרה אדום" ( ,1940 הפלישה הגרמנית לארצות השפלה ) , "מבצע ברברוסה" ( ,1941 פלישת גרמניה לבריה"מ ) , פרל הרבור ( ,1941 ההתקפה היפנית על ארה"ב ) , נורמנדיה ( ,1944 D - Day ) , "משמר הריין" ( ,1944 המתקפה הגרמנית בתחילת הקרב על הבליטה ) , הפלישה לדרום קוריאה ( ,1950 על ידי צפון קוריאה ) , כניסת סין למלחמת קוריאה ( 1950 ) , "מבצע מוקד" ( ,1967 מתקפת חיל האוויר נגד מדינות ערב ) , מלחמת יום כיפור ( 1973 ) ומתקפת שמחת תורה ( 2023 ) . נזכיר כי אחד מתפקידיו של המודיעין הוא להתריע על כוונות האויב, וזאת בהנחה כי יכולותיו כבר ידועות ויש בהן ממש . יתרה מזאת : כל הכשלים שפורטו למעלה אירעו בתחום הצבאי הנחשב לאינטלקטואלי ביותר ושבו משרתים הקצינים היותר מבריקים, אז איך קרה שכל אותם קצינים מבריקים, בכל אומות העולם, כשלו פעם אחר פעם ברשלנות הגובלת לעיתים בפלילים ? כדי להגיע למסקנות, שניתן להציגן לקברניטים, המודיעין אוסף ומנתח מידע על האויב, אך כבר כאן יש פתח לטעויות : א . המודיעין נכשל בגילוי מידע בעל חשיבות, אף כי לא תמיד באשמתו . ב . נאסף הרבה מידע אך המערכת לא הצליחה להשתלט על הכמויות ( לנקודה זו עוד נחזור ) . ג . היו "סימנים מעידים" אך המודיעין לא התייחס אליהם, בגלל "סף חשיבות נמוך" : לא הייתה התייחסות אובייקטיבית לפרטי המידע השונים ושקלול החשיבות היחסית שלהם ( במיוחד כאשר היו סתירות ביניהם ) בתוך התמונה הכוללת . ד . המודיעין גילה מה שגילה, אך מסיבות שונות ( מקדמת דנא אנשים טועים ) פרשנותו ומסקנותיו היו מוטעות . ה . המידע שנאסף היה נכון אך הקברניטים זלזלו או פקפקו הן במידע הגולמי והן במסקנות, בעיקר אם אלו סתרו דעות קדומות או מדיניות רשמית ( ע"ע תצפיתניות ) . בסופו של דבר, הניתוח של כל המידע שהצטבר נמצא בצילן של שתי הנחות הנמצאות תמיד ברקע : א . האויב הוא רציונלי ומטרות המלחמה שלו ודרך ניהולה מוכתבים על פי שיקולי רווח והפסד דומים לשלנו - גם אם תרבותו וההיסטוריה שלו שונים לחלוטין . יש נטייה אנושית להניח כי האויב חושב כמונו וינסה להעתיק את דרך פעולתנו . כלומר, מה אנחנו היינו עושים אם היינו בנעליו . הדוגמה הקלאסית לרעיון הזה היא ההנחה שרווחה בצה"ל לפני מלחמת יום הכיפורים שהיות ולמצרים אין עליונות אווירית, והם יודעים זאת, אזי הם לא יתקפו, מפני שבתנאים כאלה צה"ל לא היה תוקף . ב . האויב יחזור על מהלכים מוצלחים שלו מהעבר . זה עבד פעם, ואין סיבה שלא יעבוד שוב . לכך יש להוסיף את האפשרות כי אפילו הצי"ח שישמש בסיס לאיסוף המידע, יושפע מהשיקולים בשני הסעיפים לעיל . אסור לכן להתעלם מעובדה פשוטה : מסקנות המבוססות על ניתוחים שנעשו על ידי בני האפשרות להשתמש בבינה מלאכותית ( AI ) לאיסוף וניתוח מידע מודיעיני הוצפה כבר ב - 2022 , אך ככל הידוע, איש לא טרח לבדוק וליישם אפשרות זו . . . איך קרה שכל אותם קצינים מבריקים, בכל אומות העולם, כשלו פעם אחר פעם ברשלנות הגובלת לעיתים בפלילים ? בינה מלאכותית מול קב"רים ב - 8200 . בינה מלאכותית לא תתעייף ; ובתלות במערכת הזנת ועדכון המידע היא תוכל לעבוד ולקלוט מידע חדש
|
|