|
|
עמוד:27
גיליון 98 27 שנה לשבעה באוקטובר בלבד בכל המצבים, ותמרון קרקעי מוגבל בלבד, ורק מכורח . כתוצאה מכך צה"ל דילל את יכולתו לבצע תמרון התקפי נרחב . נדרשת חזרה להבנה שהכרעה באש היא רק חלקית ומצומצמת למצבים מסוימים . יש מצבים בהם היא מספיקה, אבל יש מצבים בהם היא לא מספיקה ולכן נדרש תמרון רבתי לתוך שטחו של האויב על - מנת להכריעו . כמו - כן, אם בעבר ההכרעה הושגה על - ידי שילוב של השמדת כוחות ואיום על שטחים חיוניים לאומיים, האמצעי השני פחות יעיל מול חלק משמעותי מאויבינו ( ארגוני / צבאות טרור וגרילה ) , ולכן יש לחזק את מרכיב ההשמדה של כוחות, תוך התאמתו לסוגי הכוח של האויב ואופן הפעלתם . מלחמה קצרה - מלחמה ארוכה : ישראל בצדק מעדיפה תמיד מלחמות קצרות אבל לא תמיד הן אפשריות, ולכן יש לבנות יכולת מסוימת גם למלחמות ארוכות . תמיכה של מעצמה : תמיכה של מעצמה היא חיונית מדינית, כלכלית וצבאית, אבל יש לה גם מחירים שיש להתחשב בהם כגון כפיית רצון המעצמה בניגוד למטרות ישראל, כאשר מטרות המעצמה שונות משלנו . בעבר, למרות התחשבות רבה בדעת המעצמה התומכת, היו מקרים שישראל "גנבה רמזורים" כשהוחלט שזה חיוני לה . לשם כך, יש לבנות מידה מסוימת של עצמאות שתאפשר לישראל מרחב של גמישות לפעול לפחות חלקית בניגוד לעמדת המעצמה . גם לקיצור המלחמה יש ערך בתחום זה – מלחמה / פעולה שמסתיימת מהר, גם אם נערכה בניגוד לרצון המעצמה, תצמצם את יכולתה להתערב . גודל והרכב הצבא וגודל המלאים : גודל הצבא בגיוס מלא, גודל המלאים והרכב הכוחות הם הקובעים את גבולות היכולת לממש את כל העקרונות שהוזכרו לעיל : ♦ התנאי להשגת הכרעה בזמן קצר הוא צבא גדול שמאפשר לחימה בו - זמנית בכמה גזרות מול כמה מטרות . ♦ התנאי להתמודד עם מלחמה ארוכה שנכפתה עלינו הוא צבא גדול שיאפשר לחימה בסבבים ( כוחות מילואים הנלחמים בתורנות ) ומלאים גדולים מספיק . ♦ התנאי להשגת מידה של חופש פעולה הישראלית ) ולכן נדרש דיון מעמיק מתי לנקוט בו ומתי לא . בכל מקרה, כדי שהדיון יהיה על התועלת ולא על גבולות היכולת, נדרש לבנות ולקיים יכולת בסיסית כזו . סיכום : בין העקרונות הנסקרים יש תמיכה משלימה זה לזה, אך יש גם מתחים עקרוניים, ודאי במועדים שונים בציר הזמן . לכן, לא ניתן לקבוע חוקים מחייבים לאופן מימושו של כל עיקרון, באופן תמידי . הפער הזה בין תפיסת הביטחון ובין מימושה, דורש דיון מתמיד כמעט יום - יומי, במסגרתו נקבעת מדיניות הביטחון באותה נקודת זמן . חיוני לשמור על גמישות כדי לאפשר למדיניות הביטחון לממש באופן המיטבי את התפיסה . גמישות זו היא גם מחשבתית ( מה רוצים לעשות היום ) וגם בבניית יכולות שמצמצמות ככל הניתן את ההגבלות המעשיות על הרצון ( מה אפשר לעשות היום ) . ברור מאליו שבהינתן מגבלות הכלכלה והחברה בישראל, לא ניתן לספק למדינאים את כל היכולות התיאורטיות הקיימות, שהרי ישראל אינה מעצמת - על . אולם, נדרשת מחשבה על מגוון האפשרויות הסביר, וכיצד ניתן לייצר, בעלות סבירה, קשת רחבה ככל הניתן של יכולות שניתן לבחור, באיזו מהן להשתמש בכל אחת מנקודות הזמן הרלוונטיות . יש גבול עד כמה עדיפות איכותית מסוגלת להתגבר על עדיפות כמותית ולכן, לא ניתן להסתמך רק על איכות הצבא, נדרשת גם כמות למרות התנגדות של מעצמה תומכת, הוא צבא גדול ומלאים גדולים . כמות מול איכות : "לכמותאיכותמשלה" – יש גבול עד כמה עדיפות איכותית מסוגלת להתגבר על עדיפות כמותית ולכן, לא ניתן להסתמך רק על איכות הצבא, נדרשת גם כמות . ככלל, האיכות החשובה ביותר היא האיכות האנושית – רמת המיומנות של הכוחות בביצוע משימותיהם ( הכשרות יסודיות ותרגול חוזר ונשנה בכל הרמות ) . ועם זאת, יש תחומים שבהם נדרשת איכות עילאית גם על חשבון הכמות ויש תחומים בהם איכות טכנולוגית מפצה באופן מוחלט על האיכות האנושית או שהיא עומדת כמעט לבדה . משום כך, ברוב התחומים נדרש שילוב מיטבי, שיש לחשבו בשום שכל . העברת המלחמה לשטח האויב : כמעט תמיד אפשר להעביר את המלחמה לשטח האויב באש, אבל לא תמיד אש בלבד מספיקה להשגת מטרותיה של ישראל ולכן נדרש לפעמים לבצע תמרון - רבתי . יתר על כן, הניסיון מלמד שתמרון - רבתי בדרך כלל משיג תוצאות עוצמתיות יותר ומהר יותר מאשר אש בלבד . מנגד, מחיר התמרון גבוה יותר ( אבדות לכוחותינו, התנגשות מדינית עם המעצמה התומכת ושאר מדינות העולם, נזק לכלכלה האיום השוטף - להחליש את ישראל במתקפה בלתי פוסקת בעצימות נמוכה אשר תחליש את האוכלוסייה . "מקיימים את ההבטחה שלנו" . קריקטורה בעיתון איראני המקורב למשמרות המהפכה, מאי 2021 .
|
|