|
|
עמוד:10
גיליון 98 10 שנה לשבעה באוקטובר מערכת האיסוף אחרי ה"התנתקות" מעזה יציאת כוחות צה"ל מרצועת עזה ב - 2005 לוותה כמובן ביציאת נפות השב"כ מהשטח, ויצרה מציאות חדשה . כוחות צה"ל נערכו סביב הרצועה, ביבשה ובים, בהתאם להערכת מצב, וכן הוקמו כידוע אמצעי הגנה פיזיים, שרק שוכללו ברבות הזמן . מפקדות אוגדת עזה וחטיבותיה התמקמו ב"מחנה רעים", בעוד כוחות הבט"ש – יחידות חי"ר, שיריון, ואחרות, בתעסוקה מבצעית – נערכו סביב הרצועה . מערכת המודיעין – ובעיקר השב"כ – נדרשה להתאים עצמה למצב החדש, בו אין מגע ישיר עם היריב הן לגיוס מקורות והן לחקירת עצורים . המגע המשתנה עם השטח חייב את השב"כ לשנות שיטות ולפתח יכולות נוספות בתחום הסיגינט והסייבר . במקביל, יחידה 504 נערכה להפעלה של מקורות לאורך הגבול שלא היה סגור לחלוטין – היו בו מעברים שאפשרו ליחידה וכמובן גם לשב"כ, מגע עם פוטנציאל אנושי לאיתור, גיוס והפעלת סוכנים . יחידה 8200 נדרשה אף היא לתרום בתחום הסיגינטי וכמובן שהוקמה מערכת של איסוף חזותי באמצעות תצפיות, בלונים, מערכות "רואה יורה", תצלומי אוויר וכיסויים ויזינטיים אחרים, שהופעלו בהנחיית הפיקוד, האוגדה וחטיבותיה . מה לא קרה ? רצועת עזה לא הוגדרה כמדינת יעד להתייחסות מודיעינית, כמו למשל לבנון או סוריה . אם ניתן היה להבין זאת עד להשתלטות חמאס על הרצועה וסילוק אש"פ ( יוני 2007 ) , הרי שלאחר מכן, משהרצועה הפכה ל"חמסטאן" ונותקו הקשרים הישירים של ישראל עם הגורם השלטוני בה, התחייב שינוי . למרות זאת, הסטטוס האיסופי נשמר כשהיה : מצד אחד, הרצועה היוותה איום לביטחון השוטף ונדרשה יכולת התרעתית וסיכולית, כמו גם מודיעין למבצעים ברמה כזו או אחרת . מצד שני, התפתחה שם ישות שלטונית צבאית ואזרחית שנדרש לה מענה עמוק יותר, להכרתה והבנתה בהיבטים של איסוף ומחקר מדיני ; כמו גם איסוף ומחקר סביב התשתית הצבאית שהתפתחה, ואספקת יעדים לתקיפה . כאן החל להיווצר פער מודיעיני שבלט במיוחד בהיעדר כיסוי לנעשה בצמרת החמאס, ובהבנת כוונותיה האמיתיות והכנותיה להוציאן לפועל ; ובשטח – להכרת מערך המינהור ענק המימדים, אותו "מטרו" שהחמאס השקיע מאמץ אדיר בהקמתו . למרות השינוי בתנאי הזירה, עיקר הקשב המבצעי היה להתרעה הטקטית . המענה המודיעיני הופנה למשימה זו ונותר בחצרו של השב"כ שהוכיח עצמו קודם ל"התנתקות" . כשנה לאחר ה"התנתקות", יחידה ,504 בעקבות שינוי ארגוני עמוק, ביקשה להתנתק מהטיפול ברצועה ובקשתה אושרה על ידי ראש אמ"ן והרמטכ"ל . שב"כ נותר אפוא גורם היומינט היחיד מול הרצועה . הסכמת ראש אמ"ן ליציאת יחידה 504 יכולה להעיד על כך שגם הוא – כמנחה הצי"ח ( ציון הידיעות החשובות ) הקהילתי, היה בטוח ששב"כ, בסיוע גורמי האיסוף האחרים, יתנו את המענה לאיום השוטף ולמודיעין למלחמה, כך שניתן להפנות את יכולות היומינט הצבאי לזירות אחרות, פינוי מגג בגוש קטיף . לאחר ההתנתקות נדרשה מערכת המודיעין להתאים עצמה למצב חדש בו אין מגע ישיר עם האויב . צילום : יוסי זמיר לע"מ כשנה לאחר ה"התנתקות", יחידה 504 , בעקבות שינוי ארגוני עמוק, ביקשה להתנתק מהרצועה ובקשתה אושרה על ידי ראש אמ"ן והרמטכ"ל
|
|