|
|
עמוד:59
גיליון 98 59 המשימות הראשונות שהוטלו על אנשי השירות היו איתור ומעצר לחקירה של אנשי הארגונים הפלסטיניים שנותרו בשטח שנכבש . הלבנונים עצמם לא נתפשו כסיכון ביטחוני שיש לטפל בו . דוגמה למדיניות זו הוא סיפורו של רכז שב"כ שהיה בין הראשונים לעלות ללבנון והוצב בנפת צור : מספר שבועות לאחר כניסתו לתפקיד הגיע אליו לביקור ראש השב"כ דאז, אברהם שלום ז"ל ( להלן – אברום ) . השניים ביצעו סיור שטח מזרחית לצור, ובמענה לשאלות של אברום הרכז סיפר על מספר סוכנים שיעים, בכפרים עליהם היה אחראי, שאותם הצליח לגייס . אברום נזף בו קשות והבהיר לו כי המשימה העיקרית בה צריך לטפל השירות היא מחבלים פלסטינים ולא לבנונים . ניסיונו של הרכז להסביר כי הצרות שלנו יגיעו גם מכיוון השיעים, לא זכו לקשב של אברום, ובו במקום הוא הורה להחזיר את הרכז למקום עבודתו הקודם, מפני שאינו מתאים ואינו מבין מה נדרש ממנו בלבנון . וכך אכן היה . מקרה זה מעיד כאלף עדים על הלך המחשבה הראשוני של קברניטי המערכת בשב"כ בתחילת הדרך – עיסוק בטרור פלסטיני ולא בטרור לבנוני שמבחינתם – לא היה קיים . מגמה זו תשתנה מהר מאוד בהמשך הדרך, כאשר יתברר כי בדרום לבנון פעילים ארגונים לבנוניים רבים שכולם הפנו את חיציהם לפגיעה בצה"ל . קריסת הבניין בצור 1982 . 11 . 11 והחקירות בעקבותיו ב - 11 בנובמבר ,1982 בשעה 15 : ,07 גרם פיצוץ אדיר לקריסת בניין הממשל בצור, בן שבע הקומות, על שוכניו . כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 76 אנשי כוחות הביטחון ( בהם תשעה אנשי שב"כ ) ו - 25 נפצעו . בנוסף, נהרגו 15 עצורים מקומיים שהוחזקו בבניין . בערבו של יום הפיגוע הודיע הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן ז"ל, על הקמתה של ועדת חקירה בראשותו של האלוף ( במיל' ) מאיר זורע . שר הביטחון אריאל שרון, הודיע לממשלה למחרת, ב - 12 בנובמבר ,1982 על מינויה של ועדת חקירה "בעניין בניין הממשל בצור" . כבר באותו יום מר ונמהר הוגדר אירוע קריסת הבניין כ "אסון צור " וכך גם נתקבע בזיכרון הקולקטיבי הלאומי, עד יוני 2024 . יודגש כי ההגדרה "אסון" מתארת את תוצאת האירוע ולא את מקורו . "ועדת זורע" ישבה על המדוכה במשך חמישה ימים והוציאה מתחת ידיה דו"ח בו הצביעה על שתי אפשרויות שיכלו לגרום לקריסתו של הבניין – פיצוץ על ידי חומר נפץ או פיצוץ כתוצאה מדליפת גז . הוועדה קבעה כי הפיצוץ היה "כנראה" כתוצאה מדליפת גז ואופציית הפיגוע נזנחה לחלוטין . דו"ח הוועדה נגנז על ידי הצנזורה עד היום . הועדה לא ביצעה בדיקות פורנזיות באמצעות מז"פ לגבי מקור הפיצוץ והתעלמה בקביעתה מהתרעות על כוונה לבצע פיגוע בבניין הממשל בצור, שהיו קיימות במערכת, וממצאים נוספים שהיו לפניה, שעשויים היו לסתור את הקביעה . בהמשך החליט הפרקליט הצבאי הראשי דאז, תא"ל דב שפי, להטיל על מצ"ח לחקור את "כשל פיצוץ הגז" . מפקד המשטרה הצבאית הקים צוות חקירה מיוחד שחקר את הנושא והוציא דו"ח ממנו עלו ממצאים חדשים הסותרים את "תיאוריית הגז", אולם גם דו"ח זה נגנז ולא שינה את הגדרת האירוע . ממצאים שהעלו תובנה כי מדובר בפיגוע תופת חקירת מצ"ח, ובהמשך גם מידע נוסף שהתקבל ממקורות שונים, העלו ספקות בדבר "תיאוריית הגז", ואולם הם לא גרמו לשום גורם במערכת לשנות את הגדרת האירוע . המידע כלל בין היתר : • עדות של שני לבנונים שנסעו באזור הבניין שנמסרה למצ"ח, שטענו כי רכב מסוג פז'ו 504 נסע מולם ו"חתך" את נתיב נסיעתם אל תוך בניין הממשל ואז אירע הפיצוץ . • עדות של שני חיילי צה"ל ששהו בבניין כי ראו רכב נכנס לבניין בנהיגה פראית לפני הפיצוץ . • ניצולים מהבניין, שטענו שהריחו ריח חזק ? - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - הוועדה לא ביצעה בדיקות פורנזיות באמצעות מז"פ לגבי מקור הפיצוץ והתעלמה בקביעתה מהתרעות על כוונה לבצע פיגוע בבניין הממשל בצור
|
|