|
|
עמוד:41
גיליון 98 41 שנה לשבעה באוקטובר באופן כללי ניתן לומר כי בהיבט המודיעיני התקיים תיאום טוב עם גורמי הביטחון הפלסטיניים השונים לצד קיום קשר שוטף וחיובי, חשוב לא לשכוח לרגע את מוטיב ה"כבדהו וחשדהו" בכל מהלך ובכל מגע הסדרים אלה כללו בעיקר מפגשים עיתיים או מפגשים שהיו יזומים על ידינו או על ידי האק"לים בהתאם לצורך שהתפתח . לפני כל מפגש בוצעה מצידנו הכנה מדוקדקת של הנושאים העומדים על הפרק, כולל המידע שיועבר, בקשות לטיפול במעצרים וחקירות, תיאומי פעילות ונושאים אחרים שעמדו על הפרק . חלק חשוב בהכנות היו חשיבה על תרחישים אפשריים שעשויים לצוץ בפגישה ומתן פתרונות אפשריים וגבולות גזרה למפעיל של המותר והאסור . כל ידיעה שהועברה לגורמים הללו נבחנה היטב ולעתים צונזרה כדי למנוע חשיפת מקורות שלנו . עם הזמן נרכשה מיומנות של כל גורמי המערכת המעורבים לביצוע ההכנות הללו בצורה מיטבית . בסיום כל מפגש נכתב דו"ח מפורט על הפגישה שכלל התייחסות והמלצות להמשך פעילות בעקבות המפגש . דיונים ברמות ניהול בכירות התקיימו חדשות לבקרים בכל הנושאים העומדים על הפרק . וכך, באופן סדור תוך כדי מעקב צמוד, התנהל הקשר . מה תרמו / הניבו קשרים אלה ? באופן כללי ניתן לומר כי בהיבט המודיעיני התקיים תיאום טוב עם גורמי הביטחון הפלסטיניים השונים . הועבר מידע משני הצדדים שהביא לסיכול טרור של גורמי ההתנגדות ובראשם חמאס . חילוקי דעות בוררו בדרגים בכירים ונמצאו פתרונות . הגורמים עימם היינו בקשר הבינו היטב כי ארגוני הסירוב פועלים נגדם ישירות ובהרבה מקרים נרתמו לביצוע מעצרים וחקירות על פי המידע שהתקבל מאיתנו . בנוסף להיבטים המודיעיניים והסיכוליים, הקשר הזה הניב קישור ותיאום נטול משמעות מודיעינית, כמו מתן מענה לבקשות וצרכים מנהלתיים וביטחוניים משני הצדדים . כך למשל, נדרש מדי פעם מפגש בין קצינים בכירים ישראליים ( אלוף פיקוד, מפקד אוגדה וכדומה ) לצורך תיאומים מבצעיים שונים . כך גם השתתפות בפגישות בין הקצונה הפלסטינית לבין קציני צה"ל או אנשי שב"כ בכירים לאק"ל מסוים . מפעילי האק"לים היוו בפגישות אלה מעין גורם מתווך ומתורגמן לעת הצורך . מדי פעם נדרשו המפעילים לסייע לקצינים פלסטינים מול גורמי רשות ישראליים בכל הקשור לתנועה בישראל ולפתרון בעיות אזרחיות אד - הוק . לא אחת עלה צורך של אישיות פוליטית ישראלית לקיים פגישות חשאיות עם בכירים בארגון הפת"ח או אפילו עם עראפת עצמו, וזאת לצורך העברת מסרים מדיניים ותיאום פעילות מדינית . כמו כן, התקיימו מפגשים בין דיפלומטים זרים, כמו למשל אנשי השגרירות האמריקאית, הן לצורך גיבוש הבנות והן לצורך סיוע נדרש כלשהו . חרף האירועים הרבים והמורכבות הרבה שהוזכרה, הקשר בין האק"לים למפעיליהם נשמר היטב למעט חריגים מועטים . ניתן לומר, שעל ציר הזמן הקשרים התחזקו והשתפרו, התפתחה זיקה אישית ואף מעין ידידות בין המפעילים לבין חלק מהאק"לים . בשל המשמעות המיוחדת של הקשרים, הייתה לאורך כל הדרך מעורבות גבוהה של דרגי עבודה בכירים כולל ראשי המרחבים ואף של ראש השירות . ניתן להניח שללא הגיבוי שנתנו ההנהגות הפוליטיות של ישראל והפלסטינים, לא היו הקשרים ממשיכים להתקיים . לסיכום במציאות בעייתית ומרובת משברים, יש חשיבות עליונה לקיום מערך קישור חשאי, יעיל וזריז שיודע לקצר טווחים ולפתור בעיות מורכבות . עצם הידיעה בשני הצדדים שקיימים ערוצי תקשורת כאלה מותירה כמעט תמיד אפיק הידברות גם כשהמסלולים הפוליטיים והצבאיים מגיעים למבוי סתום . יחד עם זאת, לצד קיום קשר שוטף וחיובי, חשוב לא לשכוח לרגע את מוטיב ה"כבדהו וחשדהו" בכל מהלך ובכל מגע . הניסיון המצטבר הראה כי למרות כל הבעייתיות שתוארה לעיל ניתן היה לבנות מנגנון שיתוף פעולה שהניב תוצאות גם בסיכול טרור וגם בהיבטים מדיניים . חשוב לומר שהעקרונות נותרו זהים ומומלץ מאוד שבכל מערכת יחסים בין מדינת ישראל לגורמים אחרים, בין אם מדינתיים או ארגוניים, היום או בעתיד, יתקיים ערוץ תקשורת חשאי במתווה שמתאים למציאות, לזמן ולמסגרות המתאימות . מהומות מנהרת הכותל . צילום : לע"מ
|
|