|
|
עמוד:25
גיליון 98 25 שנה לשבעה באוקטובר מהות התפיסה, שעיקרה פותח במהלך שנות ה - 50 עם עדכונים מסוימים מאז, עדיין נכונה . נדרש עדכון נכון לשיטות היישום ולא שינוי בעקרונות . בניגוד לטענות של רבים, ב - 7 באוקטובר 2023 ובמלחמת "חרבות ברזל" לא קרסה תפיסת הביטחון הלאומי הוותיקה . זאת משום שהיא נשענת על אמיתות מהותיות הנובעות מהמצב הטבעי של מדינת ישראל . עם זאת, היישום של תפיסה זו , אותו פיתחו בהדרגה צה"ל וקהילת המודיעין במהלך שלושה העשורים האחרונים, אכן קרס . לא ניתן לסכם במלואה את רשימת העקרונות והשיקולים של תפיסת הביטחון הלאומית של ישראל יחד עם ההסברים של כל עיקרון, מאפייני היישום שכשל והלקחים שיש להפיק מכך ליישום העתידי במאמר קצרצר זה ולכן יש להתייחס להמשך כאל ראשי - פרקים בלבד . סכסוך אחד - לחימה ללא - קץ : קיים קשר בין כל אירוע / מלחמה ובין הסכסוך כולו . העם היהודי הקים לעצמו מדינה משלו מול התנגדות עקרונית של שכניו אשר חלקם נלחמים נגדו ברציפות מאז ראשית המפעל הציוני, חלקם נלחמים נגדו מעת לעת וחלקם מסתפקים בהתנגדות מדינית או שפרשו, לפחות לעת עתה, מהשתתפות פעילה בלחימה נגדו . לכן, הניהול של כל אירוע / מלחמה, דורש התייחסות לשלושה טווחי זמן שונים בעת ובעונה אחת : ♦ הטווח המיידי – הבאת האירוע / המלחמה לסיום מוצלח מבחינת ישראל . ♦ הטווח הבינוני – שימוש באירוע / מלחמה על - מנת להשפיע על מגמות התפתחות האיום על ישראל שהביאו להתרחשותו באופן שאחריו המגמה תהיה חיובית יותר . ♦ הטווח הארוך – שימוש באירוע / מלחמה כדי לקרב את היוואשות האויבים מהשגת מטרת - העל שלהם, שהיא ביטול קיומה של מדינת ישראל . מטבע הדברים, לפעמים תהיינה התנגשויות בין מה נדרש להשגת ההישגים המבוקשים בכל טווח זמן ויהיה צורך לדון בפשרה במה מתמקדים ועל מה מוותרים . איום / ביטחון יסודי ואיום / ביטחון שוטף : במהלך הסכסוך אויבי ישראל נקטו בשתי אסטרטגיות יסוד נגדה : ♦ האיום היסודי נועד להשמיד את ישראל במתקפה כוללת בעצימות גבוהה אשר תכבוש את שטחה ותשמיד או תגרש את אוכלוסייתה . ♦ האיום השוטף נועד להשמיד, או לפחות להחליש, את ישראל במתקפה בלתי - פוסקת בעצימות נמוכה אשר תתיש את אוכלוסיית ישראל ותגרום לנטישתה את המדינה . תפיסת הביטחון הבחינה בין שתי צורות איום אלה, בחנה את הזיקות ביניהן ופיתחה מענה מותאם לכל איום וגם לאיומים שמצויים בתפר שבין שתי האסטרטגיות הללו . מטרות המלחמה הקבועות של מדינת ישראל : אל מול האיומים הוגדרו שתי מטרות המלחמה הקבועות של ישראל : ♦ סיכול כל התקפה על ישראל – הן התקפות במסגרת האיום היסודי והן התקפות במסגרת האיום השוטף . ♦ באותה עת יצירת הרתעה מפני התקפה עתידית . הרתעה : ההרתעה היא כלי בעייתי – קשה למדוד אותה וקשה לא פחות לאבחן מתי היא מתפוגגת . יתר על כן, יצירת הרתעה דורשת ניתוח כל אויב כדי לברר מה ירתיע אותו ובאיזה הקשר – לא כל פעולה שמרתיעה אויב מסוים תרתיע אויב אחר ולא כל פעולה שמרתיעה אויב מסוים במצב מסוים תרתיע אותו גם במצב אחר . למרות זאת, מבחינת ישראל, ההסתמכות עליה היא כורח, שכן אין לישראל את העוצמה הדרושה להשמדה אחת ולתמיד של כל אויביה ואין ביכולתה להחזיק כוח צבאי גדול מספיק ומוכן תמידית להתמודד עם כל איום אפשרי . לכן יש לשכלל את ההבנה של כלי זה, סגולותיו, מגבלותיו והתאמתו הייחודית לכל אויב בפני עצמו ומול כלל האויבים האפשריים ביחד ולכל מצב בפני עצמו . התרעה : משימת ההתרעה היא לעקוב אחרי שינויים בנסיבות שעלולים להעיד על התפוגגות ההרתעה . הדרישה לקיים התרעה תמידית מול יכולת ולא מול כוונות נכונה תיאורטית אבל לא ישימה מעשית, שכן ביחסי העוצמה הקיימים לאויבי ישראל יש יכולת תמידית שגדולה מהיכולת המגויסת בפועל של ישראל ונדרש לישראל זמן לגייס את השלמת היכולת . גיוס בזמן מותנה בהתרעה בזמן . לפיכך, נדרשת רגישות רבה לסימנים מעידים שיתריעו . מצד שני נדרשת גם רגישות רבה להרגעה – הצורך לא להתריע באופן שימוטט את המערכת האזרחית והצבאית הישראלית בגיוסי - שווא . כמו - כן, נדרשת בגרות של הציבור הישראלי להבין שלפעמים, עקב מגבלות יכולת ההתרעה המדויקת, הגיוס הוא שווא, ולפעמים לא היה גיוס שווא אלא האויב נרתע עקב הגיוס, ולכן די בעצם הגיוס כדי למנוע לחימה . הגנה : עקב מגבלות ההתרעה נדרשת יכולת הגנה ראשונית שקיימת באופן תמידי למקרה של אי - מתן התרעה בזמן . בעבר הושגה התייצבות מילואים ב"חרבות ברזל" . התנאי להתמודד עם מלחמה ארוכה שנכפתה עלינו הוא צבא גדול שיאפשר לחימה בסבבים ( כוחות מילואים ) הנלחמים בתורנות . צילום : דובר צה"ל ההרתעה היא כלי בעייתי - קשה למדוד אותה וקשה לא פחות לאבחן מתי היא מתפוגגת
|
|