|
|
עמוד:40
גיליון 98 40 שנה לשבעה באוקטובר ריבוי ארגונים בצד הפלסטיני כלל מתח פנימי בין הארגונים לבין עצמם והתקיימה מעין תחרות בין המנגנונים על הקרבה לערפאת חודשים אחדים לאחר רצח רבין הוזמנו האק"לים לסיור בכיכר מלכי ישראל, וניכר שזה השפיע לטובה על הקשרים בלבנון ובתוניסיה, לא היה כל ניסיון במגע עם ישראלים . קצינים אחרים היו כאמור כלואים לשעבר ששהו שנים רבות בכלא הישראלי ויצירת יחסי עבודה עמם היוותה אתגר מקצועי משמעותי . • ריבוי ארגונים בצד הפלסטיני כלל מתח פנימי בין הארגונים לבין עצמם – התקיימה מעין תחרות בין המנגנונים על הקרבה לערפאת, על תקציבים, נשק, יוקרה חברתית וכדומה – דבר שיצר לעתים צורך להתגבר על בעיות "פוליטיות" פנימיות עם כל הרגישות המתבקשת מכך . • שת"פ עם ישראל בחברה הפלסטינית, וכמובן בפת"ח, נתפס לאורך שנים רבות כבגידה בעניין הפלסטיני . אין לשכוח שהסכמי אוסלו זכו להתנגדות בשני הצדדים . • החשש מחשיפת שיטות עבודה, כלים ומקורות בצד הישראלי, חייב מידור, בקרה ושליטה בתהליכי העבודה . עצם העברת שמות פעילי חמאס למטרת מעצר היה משום סיכון והצבעה על הצי"ח ועל מידע שקיים בצד הישראלי . • הדרישה הישראלית ממנגנוני הביטחון הפלסטיניים לעצור פעילים של ארגוני הסירוב הייתה כרוכה לעתים בקשיים מקומיים . אנשי הממ"ס שכאמור היו כלואים לשעבר, נדרשו לעצור חברים שישבו יחד איתם בכלא שנים ארוכות . קושי דומה התקיים לגבי מעצר קרובי משפחה, חברים ושכנים . פעילות זו יצרה מתיחות חברתית, השפיעה על המוטיבציה של פעילי המנגנונים, על כבודם ועל מעמדם בחברה . לצד זאת, גורמי דסק ומטה בשב"כ, שראו במנגנוני הביטחון הפלסטיניים, ככאלה שמחויבים לדרישות ולהסכמים, התקשו לקבל בהבנה את הקשיים האובייקטיביים הללו . • היה צורך לפתור סוגיות של ביטחון כוחותינו על רקע אופי ומיקום הפגישות . לעתים הגיעו מפעילי האק"לים לפגישות במפקדות הפלסטיניות לבדם כשהם מוקפים בעשרות חיילים ושוטרים פלסטינים חמושים . זה יצר בעיה של ביטחון כוחותינו שחייבה מענה הולם . במהלך התקופה המדוברת התרחשו אירועים כבדי משקל, חלקם בעלי משמעות היסטורית, שהייתה עשויה להיות להם השלכה ישירה על מערכת היחסים הבין - ארגונית הזו . ארגון החמאס היה הארגון העיקרי שפעל נגד יישום הסכמי אוסלו . באותה תקופה ביצע חמאס שורה של פיגועי התאבדות בערים מרכזיות בישראל שהשפיעו משמעותית על השיח הציבורי / פוליטי וגם על אופי הפעילות מול האק"לים . דוגמאות מוכרות לפיגועי התאבדות כאלה היו שלושה פיגועים באוטובוסים בירושלים, פיגוע בדיזינגוף סנטר, פיגוע בקפה אפרופו בתל אביב, פיגוע התאבדות כפול בשוק מחנה יהודה בירושלים, שלושה פיגועי התאבדות בו זמנית במדרחוב בן יהודה בירושלים . בנוסף, רצח ראש הממשלה יצחק רבין ב - 5 נובמבר 1995 שהיווה טלטלה לאומית עצומה, התקבל על ידי האק"לים בחשדנות מסוימת . הם העדיפו להאמין בתיאוריות קונספירציה והתקשו לקבל את ההסברים שמדובר בכישלון אבטחתי ומודיעיני של שב"כ . מאחר והרצח בוצע על ידי יהודי על רקע התנגדות להסכמי אוסלו, התחדדה התחושה של האק"לים שהם ועמיתיהם הישראלים, נמצאים באותה סירה . חודשים אחדים לאחר הרצח הוזמנו האק"לים לסיור בכיכר מלכי ישראל, קיבלו הסבר על האירוע ועל ההנצחה הספונטאנית שהתפתחה במקום הרצח, וניכר שהביקור המשותף באתר תרם להידוק היחסים . אירוע, אחר ושונה, שהיה בעל משמעות גדולה לפלסטינים היה מסירת משרדי הממשל הצבאי בשכם, ג'נין וטול כרם לידי מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בדצמבר 1995 . הממשל בג'נין היה הראשון שהועבר ובמפגש נכחו מפעילי האק"לים ובכירים מהשירות . בתום האירוע בוצע מעין סיור פרידה משותף בעיר ג'נין ובמחנה הפליטים . ההעברה בוצעה ללא אירו עים מיוחדים . ראוי לציין שעשרות אלפי מקומיים נרגשים התגודדו בקרבת הממשל, שותפים לאירוע בעל חשיבות היסטורית מבחינתם . בהמשך הועברו יתר הממשלים לידי הרש"פ . גם לחיסולו בינואר ,96 של יחיא עיאש ( "המהנדס" ) , שהיה אחראי ישיר על מספר רב של פיגועים קשים שיצאו מאזור השומרון ובוצעו בישראל, הייתה השפעה על הקשר ועלה בדיונים המשותפים . בהלווייה המונית שהתקיימה בעזה נטלו חלק כמאה אלף איש והחמאס איים בפיגועי נקמה . במאי 1996 הליכוד זכה בבחירות ובנימין נתניהו נבחר לעמוד בראשות ממשלת ישראל . בראייה פלסטינית, היה זה שינוי מהותי ומדאיג, לאור התנגדותו של נתניהו להסכמי אוסלו טרם חתימתם . פוטנציאל משברי משמעותי במיוחד היוו אירועי מנהרת הכותל בספטמבר 1996 בהם נהרגו 17 חיילי צה"ל, ואירועי קבר יוסף ב - 27 בספטמבר במהלכם נהרגו 6 חיילי צה"ל . היו אלה עימותים חמושים בין כוחות צה"ל לבין גורמי רשות פלסטיניים, אשר גרמו לחששות כבדים באשר לעתיד ההסכמים . פיתוח תורת עבודה ואופי הפעילות כל הקשיים והאילוצים הללו חייבו פיתוח תורת עבודה לקיום הקשר עם האק"לים ושימורו לאורך זמן . תורת העבודה כללה בעיקר הסדרי תיאום ופגישות עם אנשי הקשר מהמנגנונים השונים תוך שימור העקרון של שיח בגובה העיניים . תורת העבודה התפתחה באופן הדרגתי תוך כדי הפעילות עצמה ותוך הפקת לקחים מתקלות שקרו . מנגנוני הביטחון הלאומי הפלסטיני וסמליהם
|
|