|
|
עמוד:39
גיליון 98 39 שנה לשבעה באוקטובר אנשי ביטחון פלסטיניים התפקיד הוגדר בשירות כ"מפעילי אק"לים" ( אנשי קשר לרשות הפלסטינית ) . יש לציין שהמושג "מפעיל" היה לשוני בלבד ונגזר מתוך העגה המקובלת בשירות לתפקידים דומים, והכוונה במקור הייתה לקיום קשרים "בגובה העיניים" – קשר בין עמיתים . מנגנוני המודיעין הפלסטיניים מנגנוני הביטחון והמודיעין הפלסטיניים כללו מספר גופים נפרדים והיה צורך לבנות סדרי מפגשים ושיתופי פעולה לכל גוף בנפרד והם כללו : • המודיעין המסכל ( ממ"ס ) - מסגרת שהורכבה כולה מכלואים לשעבר עם עבר כבד של שנים ארוכות בכלא הישראלי ( לדוגמא : ראש הממ"ס בקלקיליה ישב בכלא הישראלי 21 שנים ! ) . בראש המנגנון עמד ג'יבריל רג'וב שהיה בעצמו כלוא לשעבר שגורש והגיע חזרה לשטח מתוניסיה יחד עם ערפאת . • המודיעין הכללי ( מודכ"ל ) - מנגנון שהורכב בעיקר מאנשי מודיעין של הפתח ששירתו שנים רבות בלבנון ובתוניסיה . בראש המנגנון באיו"ש עמד תאופיק טיראווי . • המודיעין הצבאי ( מוד"צ ) - המסגרת המודיעינית של צבא השחרור הפלסטיני ( צש"פ ) – הקשר עמו הסתכם בהיכרות בלבד וכמעט שלא מעבר לכך . מושלי הנפות הפלסטינים המושלים היו נאמניו הקרובים ביותר של ערפאת, ובעברם פעילים בכירים ב"גזרה המערבית" של הפתח . המינוי שלהם איפשר לעראפת לשלוט בשטח ביתר יעילות וביטחון . יש להזכיר כי "הגזרה המערבית" היה מנגנון תחת פיקודו של ח'ליל אל - ווזיר ( "אבו ג'יהאד" ) , שעסק בגיוס והפעלה של תושבי שטחים לשם ביצוע פיגועים נגד ישראל והוא היה מחולק לוועדות אזוריות . כך למשל, מחמוד אל - עלול שהיה ראש וועדת שכם ב"גזרה המערבית" התמנה למושל נפת שכם, ואבו פיראס ליפתאווי שהיה ממונה על פעילות טרור באזור בית לחם, רמאללה וירושלים מונה למושל רמאללה . שניהם היו מעורבים לפני הסכמי אוסלו בהרבה מאוד פעילויות טרור שכללו הברחת אמצעי לחימה וביצוע פיגועים קשים . הקשר של אנשי שב"כ עמם היה במידה רבה סמלי, אך בעל חשיבות מעצם קיומו . גם אם התכנים לרוב לא היו מודיעיניים, הוא נוצל לא אחת להעברת מסרים, קידום פעילות שנתקעה ו " שמירה על הדופק " . הקשר עם המושלים אפשר לפנות בעת הצורך לגורם בעל עוצמה שאינו מהווה חלק ממנגנוני הביטחון ושיש לו השפעה ויכולות מגוונות לקדם נושאים בהתאם לצורך שנוצר . "חבלי הלידה " והקשיים הראשונים כמעט כל הקמה של יחידה חדשה בארגון כרוכה בקשיים ובשינויי תפיסה והרגלים . במקרה המדובר, הקשיים נבעו גם מעצם קיום מסגרת שמנהלת קשר מקצועי עם גורמים שעד לחתימת ההסכמים נתפסו כאויבים לכל דבר והיוו יעד לסיכול על כל המשתמע מכך . חבלי לידה אלה כללו, ביו היתר : • צורך ב"החלפת דיסקט" – מעבר ממציאות של עבודה מול יריב לעבודה מול עמית, בשני הצדדים – גם הישראלי וגם הפלסטיני . השינוי עבור כל המעורבים היה מורכב – לדוגמה, פגישת עבודה בין מפעיל לאק"ל כאשר המפעיל היה רכז השטח שעצר את אותו אק"ל שהיה חבר בהתארגנות פח"ע בעבר, וגרם לכליאתו למשך שנים רבות . • חשדנות טבעית בתוך השירות, הן של גורמי השטח והן של גורמי הדסק והמטה, מהעמית החדש שעסק עשרות שנים בייזום טרור נגד מדינת ישראל, ליוו את הקשר לאורך הדרך . • חשדנות גדולה לא פחות של האק"לים, אשר מבחינתם שב"כ היה האויב שרדף אותם, עצר, חקר והביאם לדין, ולעתים אף חיסל את חבריהם ובני משפחותיהם . • התקיימו פערים בתפיסה המקצועית בין שב"כ לארגוני המודיעין הפלסטיניים, בשיטות העבודה וביכולות הטכנולוגיות . • היעדר ניסיון ותורת עבודה מקצועית בשב"כ, מול סוג כזה של פעילות שחלקה גלוי ועצם קיומה ידוע לציבור, וחלקה האחר חשאי וממודר . הדבר חייב, טרם תחילת העבודה מול האק"לים, לקיים פגישות לימוד מקצועיות עם מספר אק"לים ומפעיליהם ברצועת עזה שם כבר נצבר ניסיון ראשוני . • בעוד שמפעילי שב"כ הגיעו עם ניסיון קודם בקיום קשר עם פלסטינים, לקציני מודיעין פלסטינים, שחלקם נמלטו מהשטח שנים רבות קודם לכן ושהו שניים ממושלי הנפות הפלסטינים היו מעורבים לפני הסכמי אוסלו בהרבה מאוד פעילויות טרור שכללו הברחת אמצעי לחימה וביצוע פיגועים קשים פגישת עבודה בין מפעיל לאק"ל ( איש קשר לרשות הפלסטינית ) כאשר המפעיל היה רכז השטח שעצר את אותו אק"ל שהיה חבר בהתארגנות פח"ע בעבר, וגרם למעצרו למשך שנים רבות סמלו של מנגנון כוחות הביטחון הלאומי הפלסטיני
|
|