|
|
עמוד:56
גיליון 98 56 הכלא ובבתי המעצר שברצועת עזה, כולל העלמה וטשטוש של יכולות טכנולוגיות ואמצעים נוספים שהיו מותקנים בהם . במקביל, היה צורך לבנות מתקני עבודה חדשים ומאובזרים לרכזים ולחוקרים מחוץ לרצועה . בכלל זה, מתקנים לקיום מפגשים עם סוכנים או מועמדים לגיוס . מתקן החקירות בכלא אשקלון הפך להיות מתקן החקירות המרכזי והיה צורך להרחיבו, לשדרגו ולהתאימו להיקפי עבודה משתנים . כמות הנחקרים ירדה משמעותית בתקופות מסוימות, ולכן כוח האדם שפעל שם הוסב לעבודה על נחקרים מיהודה ושומרון . בדיקה, לצרכי ביטחון, לאנשי הארגונים שנכנסו לעזה על פי דרישת שב"כ הועברו אליו רשימות של כל אנשי הארגונים שעמדו להיכנס לרצועה ונדרשה בדיקה לצורך אישור או מניעת כניסה . אלפי שמות של פעילים נבדקו כאשר הקריטריונים הקפדניים לאבחון ביטחוני שהיו קיימים למניעת כניסה בתחילת הדרך, היו נוקשים מאוד, ורבים סורבו . לאחר ערעור של אנשי ערפאת, ושיחות עם גורמים מדיניים בישראל, הוגמשו הקריטריונים והתאפשרה כניסה של יותר אנשים ובכלל זה פעילים שהיו מעורבים בפיגועים נגד ישראל . כך, לדוגמה, התאפשרה כניסתו של אמין אל - הינדי, שחשוד במעורבות ברצח הספורטאים באולימפיאדה במינכן . ראש השירות דאז, יעקב פרי, נפגש איתו בגרמניה לצורך תיאומים שונים ובהמשך הוא הגיע לרצועת עזה, ושימש כראש מנגנון המודיעין של הרשות הפלסטינית . ( לימים הוא אמר, כי היה משוכנע כי עם כניסתו הוא יחטוף כדור בראש באופן מיידי . . . ) . איתור נקודות חיכוך חדשות נוצר צורך מיידי לאתר מקומות בהם ניתן יהיה ליצור קשר עם אוכלוסייה מקומית לצורך תחקור בדוקאים, ביצוע חקירות ואיתור פוטנציאל לגיוס מקורות . במסגרת זו נבחנו כל נקודות החיכוך האפשריות בהן ניתן היה ליצור קשר עם תושבי רצועת עזה . בהתאמה, תוגברו רכזי שטח במעברי הגבול לישראל – ארז ורפיח – שתחקרו עזתים שיצאו לישראל לצרכי מסחר, עבודה או לצורך רפואי . בנוסף היה צורך במיפוי נקודות חיכוך חדשות עם הפלסטינים . כך למשל, הוקם מעבר "אורחאן" שהיה בעצם מחסום ביקורת ישראלי בין צפון הרצועה לדרומה, ואיפשר באופן ספורדי לעצור בדוקאים ולתחקר חשודים העוברים בו על פי מידע התרעתי ונקודתי . הטיפול במקורות חיים קיימים נדרשה בדיקה מעמיקה של כלל המקורות החיים והמוקפאים במגמה לבחון את המשך הפעלתם לאור הסדר החדש שנוצר בעקבות ההסכמים . במסגרת זו נבדקו כישוריהם מול היעדים החדשים, מניעיהם ונכונותם לשיתוף פעולה, וסדרי התקשורת עימם . נבנו תוכניות פרטניות לכל מקור שסוכם על המשך הפעלתו . במסגרת זו נמסרו אמצעי תקשורת אמינים ובטוחים, נקבעו מקומות מפגש אפשריים שכללו מפגשי גדר, מפגשים בחו"ל, או בישראל, לכאלה שיכלו לצאת ללא שיוטל עליהם חשד . במסגרת שיפור התקשורת נקבעו נקודות מחבוא נסתרות אפשריות ( משלשים ) ברצועה לצורך העברת כספים, אמצעי תקשורת והנחיות הפעלה . מרכיב חשוב בהפעלה של מקורות אלה הייתה סוגיית אבטחת כוחותינו . החשש מבגידה וסיכון לעובדי השטח דרש רמה גבוהה של אבטחה . היה צורך בגיוס והכשרה של מאבטחים ובבניית תורת עבודה לאופן פעילותם . הסכמי אוסלו חייבו שמנגנוני הביטחון הפלסטיניים יטפלו במעצר וסיכול של אותם חשודים
|
|