היערכות מרחב שב"כ דרום לאחר הסכמי אוסלו

עמוד:55

 גיליון 98 55 מכשולים וקשיים ביישומו . הביטוי "צריך להחליף את הדיסקט" היה המענה האוטומטי לכל מי שהעלה השגות . מייד אחרי פרסום ההסכמים, ערך ראש הממשלה יצחק רבין ביקור במרחב דרום ונפגש עם כל עובדיו . ניתן היה להתרשם שהוא היה מופתע לחלוטין מכך שלא שמע הסתייגויות, ויצא מעודד מאוד מהפגישה . דיון ראשוני על משמעויות ארגוניות ומקצועיות, התקיים עם קבלת ההסכמים וגובשו מרכיבים ושיטות פעולה ליישומם המיידי . שיטות העבודה ברצועת עזה קודם להסכמי אוסלו התנאים בהם עבד מרחב דרום של שב"כ קודם להסכמים :  התקיימה שליטה צבאית ואזרחית על כל שטח רצועת עזה, על כל המשתמע מכך מבחינת רמת החיכוך עם האוכלוסייה המקומית .  השב"כ היה פרוס ארגונית במתקנים בכל רחבי הרצועה, לרבות מתקן כליאה מרכזי, מתקן חקירות בבית מעצר צבאי למפירי סדר, מתקני נפות, רכזים על פי פריסה גיאוגרפית בכל הרצועה, מתקני פגישות בבסיסים צבאיים, ונציגות במעברי ארז ורפיח .  התקיימו קשרי עבודה הדוקים עם גורמי המנהל האזרחי ובאמצעותם התאפשרה גישה לאוכלוסייה גדולה שנדרשה לשירות של המנהל : תשתית טובה ליצירת קשר עם בדוקאים ועם אוכלוסייה ממנה ניתן היה לגייס סוכנים .  הייתה שליטה מלאה והשפעה על התווך הטכנולוגי, הן מבחינת תקשורת מול סוכנים והן מבחינת יכולות להפעיל מערך איסופי ממקורות סיגינט .  תחולה משפטית של הדין הצבאי על האוכלוסייה, שמשמעותה – סמכויות מעצר והארכת מעצרים, כפיפות לסדרי דין של המשפט הצבאי, וכדומה . איסוף המודיעין לצרכי סיכול טרור התבסס בעיקרו על מקורות חיים ועל תחקור וחקירת חשודים בפח"ע . התנאים הללו יצרו מידת חיכוך גדולה עם האוכלוסייה ורמת נגישות גבוהה, שמשמעותה הייתה : יכולת אתירה וגיוס של מקורות פוטנציאליים, יכולת לתחזק את ההפעלה המבצעית שלהם ולשמר אותם כמקורות, יכולת לפגוש אותם בתדירות גבוהה, ולקיים איתם סדרי תקשורת אמינים ובטוחים, ויכולת להבטיח את ביטחונם הפיזי במקרה של חשיפה או חשדות נגדם . כל אלה הביאו לביצוע מהיר ויעיל של סיכול התארגנויות מחבלים באמצעות מעצרים, ומבצעי מודיעין, כולל שימוש באמצעים טכנולוגיים שונים לאיסוף מידע . כך נוצרה תשתית רחבה שפעלה ביעילות בשטח . והנה, לאור ההסכמים, חלק נכבד ממרכיבי עבודת השב"כ ברצועת עזה חייבו שינוי מיידי . משמעות יישום הסכמי אוסלו לעבודת השב"כ ברצועה הסכמי אוסלו הביאו ליציאתה של מדינת ישראל מכל הערים ומחנות הפליטים ברצועה וביריחו, העברת השליטה והאחריות במרבית השטח והצירים לידי הרשות הפלסטינית, ובכלל זה העברת סמכות הטיפול בכל הנושאים האזרחיים והביטחוניים . במצב זה נדרשה היערכות מהירה בהיקף גדול מאוד של כלל המערכת הביטחונית, שהשליכה באופן ישיר על פעילות שב"כ . המשמעות המיידית הייתה פגיעה במרכיבי העבודה העיקריים של שב"כ, ובין היתר :  ירידה דרמטית ברמת הקשר עם האוכלוסייה המקומית וברמת הנגישות אליה . זו הביאה לצמצום דרסטי ביכולות האתירה, גיוס, קיום פגישות הפעלה פרונטליות, ותקשורת מהירה וזמינה עם סוכנים .  אובדן סמכות המעצרים והחקירות, שהיוו אמצעי חשוב לסיכול וקבלת מודיעין . לסוגיה זו נוספה גם רגישות מדינית בביצוע מעצרים שלא עלו בקנה אחד עם סעיפי ההסכם, ורגישות מדינית גם בגיוס מקורות .  הרתעות סוכנים משיתוף פעולה עם ישראל . חשיפת משתפי פעולה הייתה קלה יותר למנגנוני הביטחון הפלסטיניים ששלטו בשטח, והיה חשש לפגיעה פיזית ולהתנכלויות להם ולמשפחותיהם . ברור היה שמנגנונים אלה יפעלו באופן אינטנסיבי בעדיפות וביעילות רבה לחשיפת פעילות מודיעינית של שב"כ וגורמים אחרים .  פגיעה ביכולת שימוש יעילה בתווך התקשורתי והסיגינטי .  תוספת של יריבים ויעדי איסוף, שכללה, בין היתר, פעילי ארגונים שהורשו לחזור לרצועה בעקבות ההסכמים, ארגוני מודיעין מסכל ומודיעין כללי פלסטיניים שנבנו בשטח, גורמי שלטון פלסטיניים, ועוד . היערכות מרחב דרום למצב החדש היערכות לוגיסטית בשלב ראשון נדרשה היערכות לוגיסטית גדולה שכללה פינוי כל משרדי העבודה של רכזי השטח, מתקני החקירות בבתי מימין - שלמה כהן, אז סגן ראש מרחב דרום בשב"כ, עם אבי דיכטר, ראש המרחב ולימים ראש השב" כ התוצאה : ירידה דרמטית ברמת הקשר עם האוכלוסייה המקומית וברמת הנגישות אליה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא