|
|
עמוד:18
גיליון 98 18 שנה לשבעה באוקטובר כבר אז היו קולות שהאשימו את התהלוכה היהודית המתגרה ; גם אז דיברו מנהיגים חשובים על הצורך באיפוק ובהבלגה ; אבל היישוב היהודי ברובו קלט והבין, והאיץ את ההתארגנות להגנה יהודית בכוח הנשק . האשמה עצמית היא בעיניי סוג של "מחלת נפש" יהודית, שנוטה בקביעות לחיפוש האשמים בתוכנו . ובאותו עניין : בכ"ג בניסן תרצ"ו ( 36 . 4 . 15 ) נרצחו שני יהודים בדרכם לתל - אביב . אחד מהם היה עולה חדש מסלוניקי, ישראל חזן בן ה - 70 . ההלוויה בתל - אביב הייתה סוערת, המנהיגים לא הצליחו להרגיע, נשמעו קריאות נקם נגד ערבים, והיו גם מעשי נקם – שני ערבים נרצחו בביתם, ובתל - אביב הוכו כמה ערבים מיפו . אזי, פרצו מהומות ביפו – במשך יומיים נרצחו 16 יהודים, ושישה ערבים נהרגו על ידי המשטרה הבריטית, שלא הצליחה להשליט סדר, כי המהומות עברו ממקום למקום ומעיר לעיר . גם אז היו מנהיגים שדגלו בהבלגה, בריסון ובאיפוק, אבל רק "חולי נפש" מסוגלים להטיל את האשמה בגין התגובות הסוערות, ואפילו מעשי הנקם, על היהודים . ובל נטעה : אני מתנגד בתוקף למעשי נקם, ורואה בהם סוג של המרת דת – להידמות לפורעים המוסלמים חלילה ! אבל "האשמה" היחידה שלנו היהודים היא בעצם קיומנו בעולם, ובמיוחד בשיבתנו אל ארץ אבותינו, שהרי בעיני אויבינו המוסלמים, גם "הכיבוש" הציוני התחיל ב - 1948 . ושאלתי הבאה : מה גרם לכישלון הערבי בימי המנדט ? התשובה : בג' באייר תרצ"ו החלה השביתה הערבית הגדולה ( 175 ימים ) , ובעקבותיה פרץ בגלוי המרד הערבי בראשותו של המופתי, שגם תמך בגלוי בצורר הנאצי, כנזכר לעיל . השביתה הערבית נכשלה ! נמל תל - אביב ונמל חיפה ( שאך הוקמו ) החליפו את נמל יפו, והערבים איבדו את השליטה במסחר ובכלכלה הארץ - ישראלית . בתקופת השביתה נרצחו 80 יהודים בכאלפיים התקפות . המרד הערבי הכריח את הבריטים לדכא אותו בכוח צבאי - מאות פורעים ערבים נהרגו, וחולשתם במלחמת העצמאות נבעה גם מתבוסתם בעשור הקודם . ההישג היחיד של הערבים היה "הספר הלבן" האחרון, שעצר את העלייה היהודית ואת ההתיישבות דווקא בתקופת השואה באירופה . אך זה גם גרם במישרין להתארגנות היישוב היהודי לסילוק המנדט הבריטי, שלוש שנים אחרי המלחמה . בכל השלבים הנזכרים היו ערבים מעטים שיצאו נגד ההנהגה שלהם, אך נאלצו לברוח . חסן שוּכּרי, ראש עיריית חיפה, התנגד בתוקף ובגלוי לשביתה ולמהומות, ותמך בהמשך שיתוף הפעולה הכלכלי בין יהודים לערבים בחיפה . הוא הוכרז כבוגד, ואחרי כמה ניסיונות חיסול ברח ללבנון . ועוד שאלה חשובה : מי אמר את הדברים הבאים, ומתי ? "אל נשלה את עצמנו – אנו מתמודדיםלאבפניטרור אלא בפני מלחמה . זוהי מלחמה לאומית שהכריזו עלינו הערבים . הטרוראינואלא אחד מאמצעי המלחמה", הוא אמר . "עלינו להניח שהמלחמה נגדנו תחמיר . הערבים לא יתעייפו כל כך מהר . הםיתעייפורק כשאנחנו נתעייף, כלומר כשאנחנו נתעייף משאיפותינו הציוניות . . . אם במקום לגייס כל כוחותינו למען החזיק מעמדבמלחמהזו,אנומתחיליםלריבבינינו ובין עצמנו – הרי זה סימן שלהתעייפות . יש לנואבדותואבדותמרות,והןתמשכנהאולי מאות בשנים" . והתשובה המאלפת : אלו דבריו של דוד בן גוריון, בנאום לפני עמיתיו, בעיצומם של הפרעות ( בתרצ"ח 1938 ) , כעשר שנים לפני שעמד והכריז על הקמתה של מדינת ישראל ! מלחמות ישראל - סדרת ניצחונות ללא מוכנות ונוסיף שאלה : מדוע הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, לפני שהוקם צה"ל, ובלי כוח צבאי מוכן להדוף את פלישת צבאות ערב ? התשובה : כאשר הכריז דוד בן גוריון על מדינת ישראל, הוא ידע בוודאות שני דברים : האחד, ההכרזה תוביל למלחמה כוללת, עם פלישת צבאות ערב, שהודיעו במפורש והכינו את צבאותיהם לכך, מכל עבר . והשני, ל"מדינה יהודית בארץ - ישראל היא מדינת ישראל" לא היה צבא מוכן כלל, אלא רק ארגוני "הגנה" שנאבקו מול ארגוני הטרור הערביים, ולמען השחרור מהשלטון הבריטי . גם הנשק שנקנה באירופה הגיע רק חודשים רבים אחרי הפלישה, עם ההפוגה הראשונה . צה"ל קם במהלך המלחמה, והיה מוכן וערוך רק בסופה . המחיר בחיי אדם במלחמת העצמאות, היה נורא ! אבל, אילו המתין בן גוריון בהכרזת המדינה ( כפי שהמליצו לו רבים בארץ, ומכל העולם ) עד שיגיעו משלוחי הנשק ועד שיקום צבא יהודי מוכן למערכה, לא הייתה קמה מדינת ישראל בכלל . זאת, כי האו"ם היה מקבל את השלטון מהבריטים, ולא היה מאפשר לנו להקים מדינה כל עוד מדינות ערב מתנגדות ( והן התנגדו בכל תוקף . . . ) . ועוד שאלה : האם במלחמת ששת הימים היינו מוכנים ? והתשובה : בששת הימים, שלושה חודשים הסתתר המוּפתי - הצורר במסגד אל - אקצא . הבריטים, שחששו מתגובה מוסלמית קשה על "חילול אל - אקצא", נמנעו מלהיכנס למסגד ולעוצרו . . . "אל נשלה את עצמנו – אנו מתמודדים לא בפני טרור אלא בפני מלחמה . זוהי מלחמה לאומית שהכריזו עלינו הערבים . " כך אמר אמר דוד בן גוריון בעיצומו של המרד הערבי הגדול, עשור לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתמונה עם משה שרתוק האשמה עצמית היא בעיניי סוג של "מחלת נפש" יהודית, שנוטה בקביעות לחיפוש האשמים בתוכנו
|
|