|
|
עמוד:34
גיליון 98 34 שנה לשבעה באוקטובר לשם תכנון וביצוע של פעילות התקפית נגד המבצעים, כדי למנוע מהם פעילות עתידית . במדינות דמוקרטיות, המתמודדות עם דילמות של זכויות אדם מול ביטחון, ניתנת עדיפות לסיכול פעילות טרור על ידי תפיסה והעמדה לדין של פעילי טרור, על פני פגיעה פיזית בהם . על אחת כמה וכמה כשמדובר במספרים גדולים של פעילים כאלה . ככל שייתפסו ויועמדו לדין יותר פעילי ארגון טרור, כך יקשה על ארגון הטרור להוציא את תוכניותיו אל הפועל, כך גם יקשה עליו לגייס פעילים חדשים ולבנות את מערכיו מחדש . גם כאן ישנה דומיננטיות של כלי החקירה הפרונטלית הישירה ( ראה בהמשך ) בשל היותה האמצעי העיקרי שמספק לא רק מודיעין ( הודאות ) , אלא גם ראיות משפטיות קבילות ( בדמות עדויות או ראיות פורנזיות ) לצורך העמדה לדין של פעילי טרור . החקירה המודיעינית חקירה היא תהליך שיטתי של איסוף מידע וניתוחו . החקירה המודיעינית היא התהליך של הפקת מידע באמצעות "בירור עובדות" ישיר עם האנשים הנחקרים . מטרתה של החקירה המודיעינית היא להרחיב את המידע המצוי ברשות גוף המודיעין ולהבהירו, שכן תוצרי האיסוף האחרים הם בדרך כלל קטעי מידע חלקיים בלבד שמהימנותם אינה ברורה ( לדוגמה מידע מטעה שהיריב היה מעוניין באמצעותו להוביל את גוף המודיעין להבנות מוטעות ) , לבחון מידע קיים לשם אימות או הזמת נכונותו, ולקבל מידע חדש כדי להאיר על תחומי פעילות של היריב שאינם מוכרים לגוף המודיעין המסכל . החקירה המודיעינית מבוססת על הנחת יסוד כי אדם המשתייך לארגון טרור נמצא על מדרון מסלים, ופעולתו היא אך שלב בהכשרתו לביצוע פעולות טרור . מכאן ניתן להסיק כי כל המשתייך לארגון טרור מהווה קצה חוט למידע על פעילי הארגון, פעולות הארגון בעבר, ותוכניות הארגון לעתיד לבוא . החקירה המודיעינית באה להתמודד עם אירוע שייתכן ועדיין לא התרחש, שאמור להיות מבוצע על ידי יריבים שזהותם אינה ידועה . אלה משתייכים לארגון שמשקיע מאמצים רבים ללמוד את דרכי פעולת הגוף המודיעיני המסכל, ומכשיר את מגויסיו לפעול בחשאיות, כדי לעקר דרכי פעולה אלה . לפיכך, בראש וראשונה במהלך החקירה, שואף החוקר לחלץ מהנחקר מידע מחדש אודות מעורבות ומיקום של פעילים נוספים הקשורים לפעילות הטרור . מידע זה קריטי להשלמת "התשבץ" המודיעיני . חילוץ המידע מתבצע באמצעות החקירה הפרונטאלית הישירה ( interrogation ) שהיא סוג של דיאלוג אסימטרי, הכולל גם אינטראקציה לא מילולית כגון הבעות פנים שונות, מבטים, תנועות גוף ושפת גוף . בדיאלוג זה החוקר שואף להשיג מידע האצור ברשות הנחקר, ומנגד הנחקר שואף לממש את האינטרס שלו, ובדרך כלל להמשיך ולהסתיר את המידע ואפילו את קיומו . המידע המבוקש עשוי לכלול פרטים שאינם קשורים לפעילות הנחקרת ( חקירת עד לאירוע ) , פרטים שעשויים להוביל לחשיפת תשתית ( חקירת חבר בהתארגנות ) , או פרטים המפלילים את הנחקר ( חקירת מפגע ) . החקירה הפרונטאלית היא מעין משחק מוחות, שבו חלקו של הנחקר כולל שאיפה שלא להסגיר את האינפורמציה או לא לאפשר לחוקר התייחסות אליה . לענות על השאלות שנשאל תשובות כלליות, רב משמעיות, או מטעות, כדי להשיג את מטרתו הסופית, להיות עקבי בתשובותיו ובהתייחסותו למשתמע מהן . חלקו של החוקר כולל שאלות שעשויות להיות מכוונות, מאשימות ומטעות . החוקר עשוי להשתמש בסנקציות או באיום בסנקציות ( במסגרת הכללים המותרים והנהוגים ) או בעימות מול ראיות פורנזיות כדי לקבל תשובות לשאלותיו . ניתן לטעון כי הצלחתה של החקירה המודיעינית תלויה לחלוטין בהצלחת החקירה הפרונטאלית להתגבר על התנגדותו המובנית של הנחקר למסור או לחלץ ממנו את המידע האצור ברשותו, באופן נרחב ככל הניתן, ומאומת ככל הניתן, בפרק הזמן הקצר האפשרי . בנוסף לאיסוף המודיעין לו הוא שותף, יש למערך החקירות תפקיד נוסף בעל ערך קריטי למימוש היעד של כלל המערכת המסכלת – מערך החקירות מתרגם את המודיעין שנאסף לראיות משפטיות קבילות אשר באמצעותן ניתן לתבוע, להעמיד לדין ולכלוא את מושאי הסיכול . אמנם לחוקרי שב"כ יש כתב מינוי של חוקרים שמנפיק שר המשפטים כפי שניתן לחוקר משטרתי, מכוח פקודת הפרוצדורה הפלילית, אולם משטרת ישראל שותפה באופן מוחלט במימוש הפרק החשוב והקריטי הזה להשלמת הסיכול . החקירה הפלילית סמכויות המשטרה לבצע חקירה מוגדרות על - פי סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי [ נוסח משולב ] , תשמ"ב - ,1982 בו נאמר כי "נודע למשטרה על ביצוע עבירה, אם על פי תלונה ואם בכל דרך אחרת, תפתח בחקירה ; . . . " כאשר המושג "חקירה" מפורש בהגדרות חוק סדר הדין הפלילי ( חקירת חשודים ) , תשס"ב - 2002 "חקירה” החקירה המודיעינית באה להתמודד עם אירוע שייתכן ועדיין לא התרחש, שאמור להיות מבוצע על ידי יריבים שזהותם אינה ידועה חובתו של חוקר שב"כ לנהל את החקירה על פי החוק, כפוף לסייגים החלים על חקירת משטרה
|
|