|
|
עמוד:12
12 מחקר מדיניות 195 | על אמון ושיתוף פעולה וולונטרי בישראל בניגוד להנחה שעימה יצאנו לדרך, תוצאות המחקר מראות ש חלק ארי מהמשיבים אף אינם סבורים כי ישראלי יכול לתת אמון בזולתו . % 64 מהמשיבים לא הסכימו עם ההיגד שבישראל נהג ישאיר את פרטיו בעת פגיעה ברכב חונה . כ- % 58 מהמשיבים אינם סבורים כי ישראלית המקבלת דואר שאינו ממוען אליה תשים אותו במקום שבו הנמען יוכל למצאו . המשיבים היו חלוקים בנוגע לנכונותם של הישראלים להימנע מהדבקת הזולת כאשר הם או ילדיהם חווים תסמיני מחלה ( % 45 מהמשיבים אינם סבורים שישראלים יקפידו על ריחוק חברתי שלהם או של ילדיהם עם הופעת תסמיני מחלה, ואילו % 55 סבורים כי יקפידו על כך ) . לעומת זאת, % 67 מהמשיבים הסכימו עם ההיגד המביע אמון בזר שישמור על חפציו של אחר . בפילוח לפי מאפיינים דמוגרפיים נמצא כי יש השפעה מובהקת ועקבית למעמד החברתי-כלכלי של המשיבים, וככל שהכנסת המשיב או המשיבה גבוהה יותר כך הם מביעים פחות אמון בציות האזרחים לחוקי המדינה . עם זאת, נמצא כי לשאר המאפיינים הדמוגרפיים : גיל, מגדר, רמת השכלה, רמת דתיות, נטייה פוליטית ומחוז מגורים, אין השפעה מובהקת ועקבית על הסכמה עם ההיגדים האמורים, אלא רק השפעה נקודתית . לדוגמה, פחות נשים מגברים סברו כי מוסדות המדינה יכולים לתת אמון באזרחים ( רשות התעסוקה ומשרד החינוך בהקשר זה ) . לעומת זאת, יותר נשים מגברים סברו כי ישראלי יכול לתת אמון בזולתו , כגון במקרה שבו הזולת מתבקש להשגיח על חפציו האישיים של זר . כמו כן, ככל שהמשיבים הגדירו את עצמם בעלי השקפה פוליטית ימנית יותר, כך גם הביעו יותר אמון בצייתנות הישראלים למוסדות המדינה ( משרד החינוך ומשרד הבריאות בהקשר זה ) וביכולתם של ישראלים לתת אמון בזולת . 2 . 2 . המשולש מדינה - עסקים - אזרחים במשאל זה נבדקו עמדותיהם של המשיבים בסוגיות העוסקות באמון ובצייתנות האזרחים הישראלים לחוקים ולתקנות מטעם מוסדות המדינה בישראל ביחס לעולם, ונוצרה הבחנה בין שלושה שחקנים עיקריים : האזרח הפרטי, עסקים קטנים וחברות גדולות . ניכר הבדל באמון שהביעו המשיבים במידת הצייתנות של השחקנים השונים . גם בחלק זה של המחקר נמצא כי למשיבים אמון נמוך במיוחד בצייתנותו של
|
|