|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 195 | על אמון ושיתוף פעולה וולונטרי בישראל בינלאומיים בארבעה תחומים : מדד שלטון החוק, מדד התנהגות פרו-חברתית, מדד אמון הדדי ומדד העלמת מס . נמצא כי הפער הגדול ביותר בין המדד הרשמי לתשובת המשיבים היה במדד שלטון החוק — מיקומה של ישראל על פי המדד הרשמי הוא בחמישון העליון, "הרבה מעל לממוצע" העולמי, ואילו הדירוג החציוני של המשיבים היה "מתחת לממוצע" . % 90 מהמשיבים דירגו את ישראל נמוך יותר מדירוגה הרשמי במדד זה . במדד האמון ההדדי ישראל מדורגת בחמישון השלישי, "קרוב לממוצע" העולמי, דירוג התואם את הדירוג החציוני של המשיבים . תשובות המשיבים התפלגו באופן מאוזן בין התשובות — שליש העריכו שמצבה של ישראל גרוע ביחס למדינות העולם, שליש העריכו שמצבה ממוצע, ושליש העריכו שמצבה טוב . על פי המדד הרשמי של התנהגות פרו-חברתית ישראל מדורגת לכל הפחות בחמישון השני, "מעל לממוצע" העולמי, וכך גם על פי ההערכה החציונית של המשיבים . במדד העלמת מס, על פי המדד הרשמי ישראל מדורגת בחמישון השני, "מעל לממוצע" העולמי בשיעורי העלמת מס ( במדד זה דירוג גבוה הוא שלילי ומשמעו העלמת מס נרחבת יותר ) . המשיבים הראו אופטימיות ( הערכת יתר ) וסברו כי היקף העלמת המס בישראל "קרוב לממוצע" העולמי . בהכללה ניתן לומר כי תשובות המשיבים הן לעיתים פסימיות ( בהערכת חסר ) מבחינת תפיסתם את ישראל, ולעיתים אופטימיות ( בהערכת יתר ) . כמו כן, ככל שהמשיב דתי יותר כך דירוגיו במדדי האמון ההדדי וההתנהגות הפרו-חברתית גבוהים יותר . משיבים ערבים היו אופטימיים יותר ממשיבים יהודים בכל הנוגע להעלמת מס בישראל . נמצא גם כי ככל שמשיבים הגדירו את עצמם ימניים יותר הם דירגו גבוה יותר את האמון ההדדי בישראל ביחס לעולם .
|
|