|
|
עמוד:8
8 דוח מחקר מדיניות זה מציג נתונים משלושה מחקרים אמפיריים שנערכו מסוף שנת 2020 ועד סוף שנת 2021 . בשני המחקרים הראשונים, אשר נערכו בשתי שיטות שונות ואיששו זה את זה, בחנו עמדות של צעירים חרדים כלפי הגיוס לצה״ל ועמדנו על תפיסותיהם לגבי סוגיות מגוונות שמתעוררות בהקשר זה . במחקר הראשון בחנו גם את עמדותיהן של קבוצות חרדיות שאינן עומדות בהווה בפני גיוס — גברים חרדים מבוגרים ונשים חרדיות — כדי למפות את תפיסותיה של ״קבוצת הייחוס החרדית", כלומר העמדה החברתית הכללית, אשר תפיסותיה לגבי גיוס צעירים חרדים לצה״ל עשויות להשפיע על רצונם ועל נכונותם של הצעירים להתגייס לצבא . בשני המחקרים מצאנו כי רבע מהגברים הצעירים החרדים רוצים להתגייס לצה״ל . לצד זאת, מצאנו כי קיים פער ניכר בין הרצון להתגייס לצה״ל לבין התכנון המעשי להתגייס, אשר עמד על כ- % 10 בלבד, בהלימה לנתוני הגיוס החרדי בפועל . בחינת המוטיבציות המניעות צעירים חרדים להחליט אם להתגייס לצה״ל — או מניאות אותם מלעשות כן — העלתה כי צעירים חרדים המעוניינים להתגייס מוּנעים משלושה סוגי מוטיבציות עיקריים, שווים בחשיבותם : ( א ) מוטיבציה שירותית-ערכית ; ( ב ) מוטיבציה אישית- אינדיווידואליסטית ; ( ג ) ומוטיבציה אזרחית . חרדים שאינם מעוניינים להתגייס מוּנעים במידה פחותה באופן מובהק ממוטיבציות אלה . המוטיבציות השליליות המניאות צעירים חרדים מגיוס הן, בעיקרן : ( א ) מוטיבציה דתית-סמכותית ; ( ב ) מוטיבציה חברתית ; ( ג ) ומוטיבציה אישית . הסבר אפשרי לפער בין הרצון להתגייס לבין היעדר התכנון לעשות כן בפועל עשוי להיות הנורמות החברתיות בציבור החרדי בנושא הגיוס והמתגייסים . כדי לעמוד על סוגיה זו בחנו את ההבדל בין הרצון האישי של צעיר חרדי להתגייס לצה״ל לבין תפיסתו את שכיחות הרצון להתגייס בקרב הציבור החרדי בכללותו . בשני המחקרים מצאנו פער, ולפיו צעירים חרדים רוצים להתגייס יותר מכפי שהם מעריכים שיתר הציבור החרדי רוצה בכך . פער זה אותר גם בקרב קבוצת הייחוס החרדית . קרי, גם הפלחים בחברה החרדית שאינם מועמדים לגיוס בהווה מעריכים כי הנורמה הקיימת בחברה בנושא הרצון להתגייס חלשה יותר בהשוואה לעמדתם האישית כלפי הגיוס . תפיסה מוטעית זו של הנורמה
|
|