|
עמוד:9
לאבד את החוט המקשר . תהליך ההסדרה הזה הכרחי כדי לשמור על בהירות מחשבתית והתנהגותית . הספר שלפניכם שם בחזית הדיון את החלק הלא‑‑סדור של עולמנו . בניגוד למרבית הספרות האקדמית השימושית, שמנסה להראות למנהלים איך להסדיר את החיים הארגוניים, הספר הזה מראה את הכיוון השני - איך אפשר לחיות היטב במצבים משובשים וליהנות מהם . הספר הוא, אם כן, נקודת מפגש בשלושה מישורים, בין התיאוריה למעשה, בין גישת המערכות הפתוחות לבין המדעים החדשים - מורכבות וכאוס, ובין סדר לכאוס . בהיבטים מעשיים יכולה להיות שונות ואף סתירה בין צורות השימוש השונות בתפיסות העולם של אנשים בארגונים . ואף על פי כן, פעולה בארגונים כיום יכולה למצוא מגוון גישות קיימות בעת ובעונה אחת ולכן מצריכה גישות לניהול, לייעוץ ולמחקר, המקבלות את האפשרויות השונות כקיימות ( להרחבה ראו 2011 , Stacey ) . להסתכל על ארגונים דרך מכשירי קלידוסקופ הסתכלות על ארגונים היא כמו מבט דרך קלידוסקופ, כדי לקרוא מציאות צריך נקודת מבט . זווית ההסתכלות ומוכוונות להסתכלות על דברים מסוימים, ותוך התעלמות מכוונת או לא מודעת מפרטים מסוימים בתמונה קובעים את מסגרת ההתייחסות שלנו . מסגרת התייחסות שנוצרה משפיעה על אופן ההסתכלות שלנו להבא, ועשויה לעוור אותנו מלראות פריטים שלא מסתדרים איתה . מסגרת התייחסות יכולה לשמש בשתי צורות ראשיות : למי שמאמין באובייקטיביות של המציאות, ניתן להתייחס אליה כאל סדרה של עדשות המספקות זוויות ראייה שונות של הארגון . רק לאחר שהסתכלת מכל הזוויות אתה יכול לבחור את הזווית המתאימה לחוללות של שינוי . לעומת זאת, למי שמאמין בארגון כשילוב של סיפורים, מסגרת ההתייחסות משמשת לזיהוי הסיפורים המובילים, לחבק את הכאוס 9
|
|