|
|
עמוד:9
9 פסיכואנליזה מדוברת כל אחד ושיח האדון שלו . זו עמדה חתרנית בעולם של שאיפה למצוינות, לדיוק, לאמת טכנו-מדעית מוחלטת ומחליטה, מרדימה . עמדה של חקר ששומרת גם על האנליזה מלהפוך לשיח אדון, אדון האמת, עמדה מעוררת-מתעוררת, ומניעה את החיפוש . זו העמדה בספר זה . * הבאים בשערי הספר יפגשו את החיפוש, מנֵי אפשרויות הטמונות ברעיונות מרכזיים בפרטיטורה של הפסיכואנליזה הלאקאניינית כפי שהם מנוגנים על ידי המחברת בקליניקה, בתאוריה ובחיים . הנגינה היא פרשנית וסינגולרית ויוצרת בשני צירים שלובים שמזינים זה את זה . האחד הוא עבודה פסיכואנליטית, תאורטית וקלינית עם סובייקטים, והשני פונה אל העולם : אל הפוליטי, החברתי, התרבותי . לא בכדי הספר נפתח במאמר שנכתב במהלך הסגר הראשון של מגפת הקורונה, ופותח את שיח האדון הביו-פוליטי ששלט אז באמצעות שיח פסיכואנליטי שמגולם בתחדיש שבשם המאמר : "משמע-אוֹת החיים" . זה בזכות השיח הפסיכואנליטי שהופכי ( לא מנוגד ) לשיחים האחרים, שאנחנו כולנו חלק מהם, שיש לנו מרחב לזהות את אותיות DNA-ה שלנו כסובייקטים ואולי גם כחברה, כתרבות . זיהוי שמאפשר לכתוב או לנגן את היצירה שלנו, ולא רק לצטט, לחקות אוטומטית, ולהישאר כבולים בחבלי הגורל של שיח האדון . ניכר שהתשוקה שמגולמת בשיח פסיכואנליטי שתמיד מערער על שיח האדון, אפשרה ואף תבעה התמודדות של המחברת עם רעיונות ותיקים, כביכול מוכרים מצד אחד כמו נרקיסיזם, חזרתיות סירוס או פמיניזם, ומהצד האחר מפגש עם מושגים חדשים או פחות מובנים בשיח הלקאניאני כגון סינטום, לא-מודע ממשי, אובייקט a קטנה ופנטזמה . זו התשוקה לחקור ולמסור את מה שהתגלה
|
|